מפגש זמר- שירונים כלליחגיםיום ה*_החודש(עברי)החודש(לועזי)יוצריםזמרותזמריםלהקותמנחי-זמרמפגשי-זמר
הוראות
השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,. או גם וגם .
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את קבוצות השירונים.
בקבוצות ה זמרים זמרות להקות מנחי-זמר אנו באופן שוטף נעדכן את קבוצות המשנה. את כל קבוצות המשנה אפשר להציג בלחיצה על [שם הקבוצה].
בתאור השירון, במקרה שיש שירונים נוספים (לאותו זמר או מנחה ) יוצג כפתור להצגתם בסוף התיאור.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון

סגור

שירונים:

אריה חדד מורה דרך מנוסה, מארגן טיולים מוזיקלים. בעל נסיון רב בהדרכה, הובלה ותכנון טיולים בכל רחבי הארץ. מנגן בגיטרה, אקורדיון, וקלידים.
054-749-0303

שירון: יורם טהרלב   (26)
שירון זה מכיל מילים לשירים
ארצנו הקטנטונת, ארצנו היפה
מולדת בלי כותונת, מולדת יחפה
קבליני אל שירייך, כלה יפהפייה
פתחי לי שערייך אבוא בם אודה יה.

בצל עצי החורש, הרחק מאור חמה
יחדיו נכה פה שורש אל לב האדמה
אל מעיינות הזוהר, אל בארות התום
מולדת ללא תואר וצועני יתום.

עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לו שט
עוד לבי מכה עם ליל
ולוחש לו בלאט:
את לי את האחת
את לי את, אם ובת
את לי את המעט
המעט שנותר.

נביאה בבגדינו את ריח הכפרים
בפעמון ליבנו יכו העדרים,
ישנה דממה רוגעת
וקרן אור יפה,
ולאורה נפסעה ברגל יחפה.

עוד לא תמו כל פלאייך
עוד הזמר לו שט
עוד לבי מכה עם ליל
ולוחש לו בלאט:
את לי את האחת
את לי את, אם ובת
את לי את המעט
המעט שנותר.

סגור
פקחתי את עיני, היה אז חודש שבט,
ראיתי מעלי ציפור קטנה אחת
ותכלת השמיים וענן יחיד
וראיתי -
את ההר הירוק תמיד.

ההר הירוק כל ימות השנה,
אני עוד חולם ושואל
לנשום רוחותיך כבראשונה,
לשכב בצילך כרמל.

במשחקי ילדות קלי השכרון
רדפתי פרפרים, החלקתי במדרון
ועת חיפשתי לי מסתור ללב תמים
אז ברחתי -
אל ההר הירוק תמיד.

ההר הירוק כל ימות השנה...

בשנות הנעורים, בשנות האהבה
טיפסנו בשביליו, ידי בתוך ידה
השקפנו למרחק, לעבר העתיד
וחלמנו -
על ההר הירוק תמיד.

ההר הירוק כל ימות השנה...

הלכנו לצבא, גדולים ונבוכים,
מתוך המלחמות חזרנו כאחים
הבאנו על כפיים רע וידיד
ונפרדנו -
מול ההר הירוק תמיד.

ההר הירוק כל ימות השנה...

וילדינו כבר היום הם עלמים,
הורינו - שערם הלבין מרוב ימים.
אך צעירים נהיה כל בוקר, עת נביט
אל אחינו -
אל ההר הירוק תמיד.

ההר הירוק כל ימות השנה...

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: יאיר רוזנבלום
כבר גולש היום ההרה,
הגננת זמר שרה,
"כאן סידרנו הרכבת
בואו ילדים לשבת".
בארבע אחרי הצהריים!

ארבע אחרי הצהריים
כרגיל עוד חם.
בשדרת האזדרכת
תינוקות לומדים ללכת
לבדם.
רוח ערב מתפרכסת
מביאה אל המרפסת
ריח שחת ואספסת,
וקצת נחת גם.
בלה שוב צועקת, חיים!
לך תתלה ת'מכנסיים,
הנכדים מיד יבואו
ואצלנו תוהו ובוהו.

ציפי על השביל דוהרת,
אמא, אמא, בא הסרט!
בואי כבר מתוך החדר
ונרוץ לשים ת'סוודר.
בארבע אחרי הצהריים!

ארבע אחרי הצהריים...
צל הליל על הגלבוע -
למה לא נרדמת עוד , נועה?
אם תישני יפה, אנחנו
בשבת ניסע לסחנה.

כבר חמש ושש ושבע,
עין חרוד, בית אלפא, גבע,
נס קפה, ריבה וגלידה
מה נאמר ומה נגידה,
בארבע אחרי הצהריים!

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: לוי שער
במדרון מעל הוואדי
עץ השקדייה פורח
באוויר ניחוח הדסים
זה הזמן לפני הקיץ
שעריו הלב פותח
ותמיד ברוכים הנכנסים.

בימים אשר כאלה
מחכים עד בוא הליל
מחכים לצעדים קרבים
לא סוגרים את הבריח
לא עוצמים את העיניים
בימים כאלה מקשיבים.

מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
חרש יכנס ועד עולם יוכל להישאר.

מי שרעב ימצא אצלנו פת של לחם
מי שעייף ימצא פה צל ומי באר
מי שסוכתו נופלת
חרש יכנס בדלת
ותמיד יוכל להישאר.

זה הבית שבנינו
זה האורן שנטענו
זה השביל וזוהי הבאר
מי שבא לפה אחינו
מי שבא יסב איתנו
והשער שוב לא יסגר.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: נחום היימן
את ואני והרוח
יצאנו לכר הפתוח
לנשום את נישמת

הדגן.
לרקוד עם ריצוד מי הפלג,
לפעות עם הצאן על השלף,
יצאנו לברוח מכאן.

שלושתנו בזמר

חוצות יחפני -
הרוח ואת ואני.

קטפתי לך קוץ וגם פרח,
נשקת לטלה שבדרך,
ותן משבילנו

נימלט.
בכינו עם עץ בשלכת,
צחקנו ושבנו ללכת,
אני, והרוח, ואת.

שלושתנו בזמר חוצות

יחפני
הרוח ואת ואני.

את ואני והרוח
לא שבנו עוד רגע לנוח,
גמאנו דרכים ושדות.
לפתע

הימה הגענו,
אל מול הגלים אז כרענו,
הרוח המשיך לבדו.

ושט איתו זמר חוצות יחפני...
נותרנו רק

את ואני.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: נורית הירש
זה התחיל בשני הורים
עליזים וצעירים
שהולידו בשבילי
את המשפחה שלי
וכשיש לי מסיבה
רק תביטו מי שבא
רק תביטו מי שבא:

סבא בא, אבא בא
אריה מכפר סבא בא
בא ברוך, ברוך הבא
עם דודה, דודה רבה
סבא בא, אבא בא
גם הסבתא יבבה
אהלן ומרחבא
מי שבא ברוך הבא!

מביאים לי מתנות
גם גדולות וגם קטנות
מניחים הם בפינה
ויוצאים אל הגינה
מנשקים את אחותי
ובאים לצבוט אותי
ובאים לצבוט אותי:

סבא בא...

ואחר כך בחצר
מתחילים הם לדבר
מתווכחים בצעקות
וכמעט הולכים מכות
אך כשהכיבוד מוכן
הם רצים אל השולחן
הם רצים אל השולחן:

סבא בא...

ואחרי זה מבקשים
שאני אקום לשיר
וקוראים כשאני שר:
איך שהקטן מוכשר
והיום למסיבה
רק תביטו מי שבא
רק תביטו מי שבא:

סבא בא...

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: משה וילנסקי
שני חברים הלכו בדרך,
בים בם בום.
אחד קיבל מכה

בברך,
בים בם בום.
אחד קיבל מכה בברך,
בים בם בום.
(לא בדיוק אבל בערך),
בים בם

בום.

אמר חברו: לא נורא חבר,
ישנן צרות גדולות יותר.

התיישב אותו ביש גדא,
בים בם

בום.
תחת עץ האבוקדה,
בים בם בום.
תחת עץ האבוקדה,
בים בם בום.
(קודם שם פרה

עמדה),
בים בם בום.

אמר חברו...

אז עלמה יפת עיניים,
בים בם בום.
זרקה לו פרח

משמיים,
בים בם בום.
זרקה לו פרח משמיים,
בים בם בום.
(יחד עם צינצנת מים)
בים בם

בום

אמר חברו...

מה סופו של זה הזמר,
בים בם בום.
אם תירצו לשים לו גמר,
בים

בם בום.
אם תירצו לשים לו גמר,
בים בם בום.
תדחפו לאוזן צמר,
בים בם בום.

לא נורא,

לא נורא חבר
ישנן צרות גדולות יותר.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: נורית הירש
ברבאבא נולד בגינה
הוא גדל בין עצים וורדים
אך בגלל שהייתה לו צורה משונה
צחקו עליו כל הילדים
הם קראו לו בלון מנופח
ותמיד לעגו לו כולם
בגלל זה התהלך כה עצוב ומסכן
בלי חבר וידיד בעולם.

ברבאבא, ברבאבא
אין כמוך בעולם
ברבאבא, ברבאבא
אוהבים אותך כולם.

יום אחד הוא טייל בחצר
ופתאום היא הופיעה מולו
ברבאמא יפה, ברבאמא שחורה
מתאימה בדיוק בשבילו
אז השניים עשו חתונה
והלכו לחופה יד ביד
ואלפי ציפורים שהיו בגינה
כך זימרו לכבודם פה אחד:

ברבאבא, ברבאבא...

ונולדו לשניהם ילדים
ברביונים שישה או שבעה
זו היתה משפחה מאושרת מאוד
משפחה שכולה אהבה
והיום הם עוברים בגינה
בשורה אחרי ההורים
ובלילה בלילה לפני השינה
הם נותנים נשיקה ושרים:

ברבאבא, ברבאבא...

סגור
לסבי ישנה חצר
ועץ אחד מופלא בא
אין כמוהו בעולם
כך אומר לי סבא
לא פרות עליו צומחים
כי הרי ממילא
הפרות סופם לרקב
מי צריך את אלה

זהו עץ של כוכבים
מאירי עיניים
שם צומחים הם וגדלים
כמו על השמים
כשמראים לו תפוחים
כל תפוח דוב הוא
הוא מראה את כוכביו
ואומר: מה טובו

הוא אוסף את כוכביו
ויורד העירה
ביריד למכור אותם
עשרה בלירה
בואו בואו אנשים
זוהי שעת הכושר
כוכבים תקנו בזול
ותזכו באושר
~
קהל גדול סביבו
צוחק ומתבדח
סבא למה לא תמכור
גם חצי ירח
וכולם קונים, חוטפים
גזר, צנון ואורז
אבל חופן כוכבים
לא תודה, אין צורך

מסתכל בהם הסב
ונפשו נרגשת
עיניהן ודאי עיוורות
ואוזנם חרשת
הביתה שב הוא עם סלו
בלי טיפה של עצב
האוצר נשאר אצלו
ואצלם - הכסף

לסבי ישנה חצר
ועץ אחד נפלא בא
אין כמוהו בעולם
כך אומר לי סבא

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: יאיר רוזנבלום
ראית אותו במטוס הממריא
תחתיו נפרשים פרדסים וכפרים
הוא חש את משא המצנח על גבו
אוחז ברצועות וחושב בליבו:
הנה עוד דקה
והרוח תחבוט על פני
הנה עוד דקה
יפתח המצנח מעלי.

כשיפתח עלי כשיפתח
את העולם כולו אשכח
אני לבד והמצנח
שיפתח, שיפתח
שיפתח עלי.

ראית אותו מתייצב לזינוק
לאור הירוק, הירוק מחכה
עוד רגע עוד רגע תבוא הפקודה
חופת המצנח על הרוח תכה
הנה עוד שניה
והרוח תחבוט על פני
הנה עוד שניה
יפתח המצנח מעלי.

כשיפתח עלי כשיפתח...

ראית אותו מרחף באוויר
חופה לבנה, לבנה מעליו
את כל מיתרי המצנח יאסוף
מיד כשינחת ויקום על רגליו
ושוב מחדש
הוא נושא לשמים עיניו
ושוב מחדש
הוא חוזר לפזמון שאהב:

כשיפתח עלי כשיפתח...

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: יאיר רוזנבלום
היה אז בוקר היום השני למלחמה בירושלים.
האופק החוויר במזרח, היינו בעיצומו של הקרב על גבעת התחמושת.
לחמנו שם מזה שלוש שעות.
התנהל קרב עקשני, קטלני, הירדנים נלחמו בעקשנות.
זה היה יעד מבוצר בצורה בלתי רגילה.
בשלב מסוים של הלחימה נשארו לידי ארבעה חיילים בלבד.
עלינו משם בכח של שתי פלוגות.
לא ידעתי היכן האחרים, כיוון שהקשר עם דודיק המ"פ ניתק עוד בתחילת הקרב.
באותו רגע חשבתי שכולם נהרגו.

בשתיים, שתיים ושלושים
נכנסו דרך הטרשים
לשדה האש והמוקשים
של גבעת התחמושת.

מול בונקרים מבוצרים
ומרגמות מאה עשרים
מאה וכמה בחורים
על גבעת התחמושת.

עמוד השחר עוד לא קם
חצי פלוגה שכבה בדם
אך אנו כבר היינו שם
בגבעת התחמושת.

בין הגדרות והמוקשים
השארנו רק את החובשים
ורצנו אבודי חושים
אל גבעת התחמושת.


באותו רגע נזרק רימון מבחוץ.בנס לא נפגענו.
חששתי שהירדנים יזרקו רימונים נוספים.
מישהו היה צריך לעלות למעלה ולהשגיח.
לא היה לי זמן לשאול מי מתנדב, שלחתי את איתן.
איתן לא היסס לרגע, עלה למעלה והתחיל להפעיל את המקלעון.
לפעמים היה עובר אותי והייתי צריך לצעוק לו שיישאר בקו שלי.
ככה עברנו איזה שלושים מטר.
איתן היה מחפה מלמעלה ואנחנו טיהרנו את הבונקרים מבפנים,
עד שנפגע בראשו ונפל פנימה.

ירדנו אל התעלות
אל הכוכים והמסילות
ואל המוות במחילות
של גבעת התחמושת.

ואיש אי אנה לא שאל
מי שהלך ראשון נפל
צריך היה הרבה מזל
על גבעת התחמושת.

מי שנפל נסחב אחור
שלא יפריע לעבור
עד שנפל הבא בתור
על גבעת התחמושת.

אולי היינו אריות
אך מי שעוד רצה לחיות
אסור היה לו להיות
על גבעת התחמושת.

החלטנו לנסות לפוצץ את הבונקר שלהם בבזוקה.
הבזוקה עשתה כמה שריטות לבטון.
החלטנו לנסות בחומר נפץ. חיכיתי מעליהם עד שחזר הבחור עם חומר הנפץ.
הוא היה זורק לי חבילות חבילות, ואני הייתי מניח את החבילות אחת אחת בפתח
הבונקר שלהם.
להם היתה שיטה: קודם זרקו רימון, אחר כך ירו צרור, אחר כך נחו.
אז בין צרור לרימון, הייתי ניגש לפתח הבונקר שלהם ושם שם את חומר הנפץ.
הפעלתי את חומר הנפץ והתרחקתי כמה שיכולתי.
היו לי ארבעה מטר לתמרן, כי גם מאחורי היו לגיונרים.
אני לא יודע למה קיבלתי צל"ש, בסך הכל רציתי להגיע הביתה בשלום.

בשבע, שבע ועשרים
אל בית הספר לשוטרים
אספו את כל הנשארים
מגבעת התחמושת.

עשן עלה מן הגבעה
השמש במזרח גבהה
חזרנו על העיר שבעה
מגבעת התחמושת.

חזרנו אל העיר שבעה
עשן עלה מן הגבעה
השמש במזרח גבהה
על גבעת התחמושת.

על בונקרים מבוצרים
ועל אחינו הגברים
שנשארו שם בני עשרים
על גבעת התחמושת.

סגור
במקום שאליו אני הולך
היו רבים כבר לפני.
השאירו שביל, השאירו עץ,
השאירו אבן לרגלי,
ומה אני אשאיר אחרי,
האם אשאיר איזה דבר?
איני רואה את צעדי!
איני רואה את צעדי,
ומי יראה אותם מחר?

היה לי חבר, היה לי אח,
הושט לי יד כשאקרא,
היה לי חבר, היה לי אח,
הושט לי יד בעת צרה,
אני אחיך, אל תשכח!
היה לי חבר, היה לי אח.

במקום שאליו אני הולך
היו נשים, היו גברים,
ואהבה גדולה היתה,
האם אני אמצא אותה?
הם לא השאירו לי דבר
לא אנחות וגם לא פרחים.
הם לא השאירו לי דבר!
הם לא השאירו לי דבר,
מלבד אחים וחברים.

היה לי חבר, היה לי אח...

במקום שאליו אני הולך,
אני נזהר שלא לשבור,
אני נזהר שלא לדרוך,
אני נזהר שלא לזכור,
וטוב לי שאתה איתי,
וגם אתה וגם אתה.
פה תישאר אחרי לכתי!
פה תישאר אחרי לכתי
החברות אשר היתה.

היה לי חבר, היה לי אח...

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: אלונה טוראל
רוחות חמות נשבו בינות עצי האורן
ורחש ממטרות עלה מן השדות
בתוך שער ראשה הלבינה הציפורן
וכף ידה קטנה הלבינה בידו.

בשביל אל הבריכות פסעו שלובי ידים
וכוכבים נשרו למים עם הטל
ותן בודד צחק הרחק בתוך הליל
והיא אמרה: אתה כל כך יפה, חייל.

והיא אמרה לו: הן מחר תצא לדרך
את תרמילך ארזתי שאותו תיקח
לא שמתי בו מכתב, לא פרח למזכרת
הן אם תזכור - תזכור, ואם תשכח - תשכח.

ועת חזרו בשביל מן הבריכות עם שחר
דמעות הטל נתלו גדולות על קני הסוף
והוא את כף ידה אחז ביד בוטחת
והיא הביטה בו מתוך מסך שקוף.

והוא אמר לה: ילדתי אני אחזור עוד
גם אם רחוק אלך, ליבי נשאר איתך
והיא החזירה לו בלאט את הציפורן
הן אם יזכור - יזכור, ואם ישכח - ישכח.

והוא הלך לקרב עת החמה הנצה
ולא חזר משם ימים רבים כל כך.
והיא יודעת שהוא לא יחזור לנצח
והיא עוד מתפללת שהוא רק שכח.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: אלונה טוראל
הוא לא כל כך חכם אני יודעת
אך הוא כותב לי מכתבים
יפים כל כך ועצובים
והוא כותב לי "כמה חמודה את".

ותאמינו לי שדווקא בשבילי
הוא טוב יותר מכל הבחורים ההם
ותאמינו לי שדווקא בשבילי
הוא טוב יותר מכל הבחורים ההם.

הוא לא כל כך יפה אני יודעת
אך הוא לובש חולצת טריקו
ונעליים מבריקות
והוא אומר גם לי "את משגעת".

ותאמינו לי שדווקא בשבילי...

וגם אני איני מלכת היופי
אך הוא באופן עקרוני
אוהב אותי כמו שאני
כי בשבילו קובע רק האופי.

ותאמינו לי שדווקא בשבילי...

הוא לא כל כך עשיר אני חושבת
אך הוא מבטיח לי תמיד
לצאת לאן שרק אגיד
ומין בחור כזה אני אוהבת.

ותאמינו לי שדווקא בשבילי...

הוא לא כל כך חכם אני יודעת
ויש סימן אחד מובהק
הוא רק רוצה להיות רווק
ולא לשאת אישה אפילו פעם.

ותאמינו לי שזאת אמרו כבר לי
אמרו כבר לי גם כל הבחורים ההם
ותאמינו לי שזאת אמרו כבר לי
אמרו כבר לי גם כל הבחורים ההם.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: יאיר רוזנבלום
ישנן בנות, ישנן בנות
אשר יוצאות עם כל אחד
אם הן רואות בחור נחמד
הן מוכנות לטוס מייד
איתו אפילו עד אילת.

אבל אני איני כזאת
אבל אני איני, איני כזאת
עם מי שאין לי בטחון
איני יוצאת גם לירקון.

ישנן בנות, ישנן בנות
שמתלבשות כמו בז'ורנל
החצאית עולה אל על
ובחולצה יש חור על חור
שכל אחד יוכל לבחור.

אבל אני איני כזאת
אבל אני איני, איני כזאת
אני צנועה בדרך כלל
ואיש אלי אינו נטפל.

ישנו בנות, ישנן בנות
שמשתגעות ממש על קליף
ולא רוצות הן שום תחליף
רק קליף ביום וקליף בליל
וקליף הוא מלך ישראל.

אבל אני איני כזאת
אבל אני איני, איני כזאת
אני אוהבת מיני אז
את יוהאן באך סבסטיאן ג'אז.

ישנן בנות, ישנן בנות
אשר קוראות ללא בושה
את השטויות ב"לאישה"
וזה אם תשאלו אותי
כל עולמן התרבותי.

אבל אני איני כזאת
אבל אני איני, איני כזאת
אני קוראת זאת עד הסוף
אבל יודעת שזה בלוף.

ישנן בנות, ישנן בנות
שרק חושבות על בחורים
לא איכפת להם מה שאומרים
תופסות את מי שרק אפשר
ולטובות כלום לא נשאר.

אם לטובות כלום לא נשאר
אז הן עושות ממש אותו דבר
והגברים אומרים אז כך:
כל הבנות זה היינו הך.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: משה וילנסקי
בנות עשרים יוצאות בריקוד
כי חתן הן מוכרחות לצוד
מי שלא תצוד בבוא זמנה
תישאר לה רווקה זקנה
שנות העשרים הן שנות נעורינו
כבר יצאנו מחסות הורינו
מחסות הורינו רק יצאנו
וכבר יש לנו בנות שלנו.

באנה, באנה הבנות
בשמחה וגם בעצב
כך נרקוד לפי הקצב
אם נרצה או לא נרצה
אז תזמורת מוסיקה!
במחול נצא.

בנות חמישים הן ממשיכות לרקוד
את השנים הן כבר חדלו לספור
בנות חמישים הן מוכרחות לרקוד
עם הג'ינס ונעלי הספורט
בנות חמישים הביטו והריעו
הן יוצאות לקרנבל בריו
וכשבבית אין להן מרגוע
עם הילד הן קופצות לגואה....

באנה באנה באנה הבנות...

בנות שישים הן מוכרחות לרקוד
הן לא צריכות מאף אחד טובות
האנרגיות משתוללות
אל תזכירו לנו בית אבות
הסתכלו כמה יפות אנחנו
את הפנים והחזה מתחנו
ואם עוד השנים חלפו ורצו
עוד נחזיר אותן עם השי-יא-צו...

באנה, באנה, באנה, הבנות....

בנות מאה הן מוכרחות לרקוד
עם הנינים והנכדים
בנות מאה הן מוכרחות לרקוד
שיתפקעו כל הידידים
בנות מאה רוקדות על הבלטה
שהבעל יאזין מלמטה
גם אם בלב ישנה טיפונת עצב
ברגלים עוד שמור הקצב.

באנה, באנה, באנה, הבנות...

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: יאיר רוזנבלום
ברחובנו הצר
גר נגר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.

איש אינו בא לקנות,
ואין איש מבקר,
ושנתיים שהוא
כבר אינו מנגר.

והוא חלום אחד נושא עוד בלבבו
לבנות כסא לאליהו שיבוא,
על כפיו אותו יביא,
לאליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.

ברחובנו הצר
גר סנדלר אחד מוזר
הוא יושב בצריפו
ולא עושה דבר.

מדפיו הריקים
מכוסים באבק
כבר שנתיים מונח
המרצע בשק.

והוא חולם כי נעליים הוא תופר,
בן על הרים ינוו רגלי המבשר.
על כפיו אותן יביא,
לאליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.

בירושלים ישנו
איש לגמרי לא צעיר,
שבנה הרבה בתים
בכל פינות העיר.

הוא מכיר כל סמטה,
כל רחוב ושכונה,
הוא בונה את העיר
כבר שבעים שנה.

והוא חולם כי, כמו שאת העיר בנה,
יניח למקדש את אבן הפינה.
על כפיו אותה יביא
אליהו הנביא.

והוא יושב ומחכה לו
כבר שנים חולם הוא שיזכה לו,
על סודו שומר ומחכה לו
מתי כבר יגיע היום.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: חנן יובל
נח - לא שכחנו איך בגשם ובסער
נח - לתיבה אספת את חיות היער.
שתיים, שתיים מכל מין
האריה והממותה, הגמל והשיבוטה
וגם ההיפופוטם.
איך פתחת את הצוהר
ומתוך התכלת הלבנה
באה היונה.

נח - כמה זמן נמשיך לשוט על פני המים?
נח - כל החלונות סגורים כמעט חודשיים.
וכבר אין לנו אויר
לאריה ולממותה לגמל ולשיבוטה
וגם להיפופוטם.
פתח לרגע את הצוהר
ואל תוך התכלת הלבנה
שלח את היונה.

נח - מה אתה דואג, הן כבר חדל הגשם
נח - פתח את החלון, אולי הופיעה קשת
ויראו אותה כולם
האריה והממותה, הגמל והשיבוטה
וגם ההיפופוטם.
פתח לרגע את הצוהר
ואל תוך התכלת הלבנה
שלח את היונה.

נח - היונה כבר שבה עם עלה של זית
נח - תן לנו לצאת ולחזור לבית
כי כבר נמאסנו זה על זה
האריה על הממותה, הגמל על השיבוטה
וגם ההיפופוטם.
פתח לרגע את הצוהר
ונעוף לתכלת הלבנה
כך עם היונה.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: נורית הירש
על הדרך היורדת מן הכפר
בין עצי האלונים והאלה
נשארו עוד בוודאי צעדי ועקבותי
ואימי עוד קוראת לי בקולה.

אך איני יודעת מה קרה
אי אבדה הדרך הברוכה
אי אבדה הדרך אל הכפר
הדרך בה רציתי לשוב בחזרה.

אל הדרך הקסומה של ילדותי
אני שבה בחסות הערפל
ונוגעת בכולם בפניהם ובקולם
כמו נוגעת בארץ ישראל.

ואני עוברת ואני זוכרת
כל מה שהשארתי שם
עוד ניצב הבית בין עצי הזית
רוח באה מן הים.

עוד ניצב הבית בין עצי הזית
רוח באה מן הים
ואני עוברת ואני זוכרת
וליבי עודנו שם.

בלילות הארוכים הלבנים
עת הנפש לא תמצא מנוחתה
אני קמה מעפר אני שבה אל הכפר
כמו ילדה שחוזרת אל ביתה.

אך איני יודעת מה קרה...

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: אבי טולדנו
עוד מזהיב השדה שעזבנו אז,
עוד הארץ נושאת יבולה.
ועוד יפים הם הלילות בכנען,
טרם השמש עולה.

עוד רכבת חוצה שם פרדס ירוק,
חסידה עוד רוגעת מעל.
ועוד נישא הערפל בעמק,
בין הזריחה והטל.

וגם ההורה
ההיא עם ה - היי
קולה עוד עולה
קולה לא נדם
כן גם ההורה
ההיא עם ה - היי
שירה ממלא
ליבי לעולם

עוד שטים עננים על בתי העיר
והים מלטף את החול
ועוד נשמע איך בלבבות פועם לו
זמר ישן ומחול.

וגם ההורה...

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: נורית הירש
אני פוסעת חרש בשביליך
אני נוגעת בעשבי הזמן,
אני

לומדת את כל משעוליך
חונה ליד כל מעין.

אני הולכת במסע אליך
האדמה עיקשת וצרובה,
אני

לאט פורחת בין סלעיך
כמו איילה תועה בערבה.

אני יודעת עוד רבה הדרך
אבל אלך בה עד יכלה

כוחי.
אתה לי ארץ אבודה לנצח
אך שורשיך כבר בתוך תוכי.

תן לי זמן, הושט לי יד,
עד נגלה ביחד

את הארץ.
אני יודעת עוד רבה הדרך,
אך שורשיך כבר בתוך תוכי.

אני מוצאת במסתרי החורש
פינות בן לא דרכה עוד אהבה
ובצילן אפול מוכת סחרחורת,
הזאת הארץ הטובה

אני יודעת עד ימי

יתמו
לא, לא אבואה עד עמקי ליבך,
אך מה יפה הדרך בה השארתי
את פסיעותי שלי על אדמתך.

אני יודעת עוד רבה הדרך...

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: שמוליק קראוס
אינך יכולה ככה סתם ללכת
אינך יכולה לעזוב אותי
אינך

יכולה כי עכשיו שלכת
יש גשם בחוץ ואת נשארת איתי.

אפילו אם תגידי: "זה לא כדאי"
אפילו

אם תגידי: "לא, אין לי פנאי"
אפילו אם תגידי: "לך לך מעלי".

אם רק תבקשי להרגיש

בבית
את שחור צמתך חרש אלטף
ואם תבקשי לא לבכות הליל
אשב לידך וגם אתן לך כתף.

אפילו

אם תגידי...

ואם תבקשי מעלי לברוח
אפתח את דלתי לך, ילדה קטנה
ואם תבקשי את פני לשכוח
אתן לך בלחי נשיקה אחרונה.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: יאיר קלינגר
קום והתהלך בארץ
בתרמיל ובמקל.
וודאי תפגוש בדרך
שוב את ארץ ישראל.
יחבקו אותך דרכיה
של הארץ הטובה,
היא תקרא אותך אליה
כמו אל ערש אהבה.

זאת אכן אותה הארץ,
זו אותה האדמה
ואותה פיסת הסלע
הנצרבת בחמה.
ומתחת לאספלט
לבנייני הראווה,
מסתתרת המולדת
ביישנית וענווה.

קום והתהלך בארץ...

וכרמי עצי הזית
ומסתור המעיין
עוד שומרים על חלומה
וחלומנו הישן.
וגגות אודמים על הר
וילדים על השבילים,
במקום שבו הלכנו
עם חגור ותרמילים.

קום והתהלך בארץ...

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: חנן יובל
ישנם ימים ללא מרגוע
בם לא אמצא לי נחמה
ומוכרחה אני לנגוע
בעשבים, באדמה
לפסוע באותה הדרך
בתוך פריחת הכרכומים
ולהיות כל כך אחרת
ולפרוח ערב הגשמים.

רק תפילה אשא
הוי אלי, אלי
שהשמש תעבור עלי
ותראה לי שוב את משעולי
הוי אלי, אלי
רק תפילה אשא
שהשמש תעבור עלי
ותיקח אותי אל המסע.

ואם אשוב אל זאת הארץ
ואם אפסע שוב בדרכים
האם כקדם יכירוני
האנשים והפרחים.

רק תפילה אשא...

האם אמצא את כל היופי
האהבה הנושנה
אשר היתה שם כשעזבתי
עת אהבתי פעם ראשונה.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: אפי נצר
עם הסתיו חזרו הציפורים
מעבר למדבר, מעבר להרים.
והוא ראה אותה על הענף
והיא כחולת נוצה, והיא דקת כנף.

זה היה עם בוא הסתיו,
הוא אותה כל כך אהב,
היתה יפה כמו בשירים,
כמו בסתיו הציפורים.

הוא בנה לה קן מעשבים,
והיא ליקטה זרעים מתוך הרגבים.
והוא שרק לה שיר של אהבה
והיא נתנה לו שי, נוצה מתוך זנבה.

זה היה עם בוא הסתיו...

ובחורף, בין שקיעות וקור,
נשקו הם זה לזו, מקור אלי מקור.
ועת חמה זרחה מתוך ענן
הם עפו שיכורים אל חורש ואל גן.

זה היה עם בוא הסתיו...

עת אביב חזר אל הכפרים,
הוא שב אל המדבר והיא אל ההרים.
ורוח שעבר בגן מצא
בצל עצי החורש פרח ונוצה.

זה היה עם בוא הסתיו...

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: סשה ארגוב
בין הברושים והכרם שנית נעבור.
בין הערביים שוטפות סנוניות את העמק.
ערב יפה וחמים
שט על גגות ותלמים,
אנו כמו כל החולמים
אחר השמש.

לו על כתפינו נשאנו שנית תינוקות
לו רק יצאנו שנית לחרוש ולזרוע
לו רק יכולנו לקצור
לו רק לצאת ולבצור
לו רק ידענו לנצור
חדוות הנוער.

שקט ורק צעדינו נותרו על השביל.
לילה ירד על צמרות הברושים ועלינו.
טל על שיחי ההרדוף
על הבריכות והסוף,
טל על ראשך הכסוף
ועל עינינו.

בין הברושים והכרם שנית נעבור...

סגור

סוף השירון

אתר של מפגשזמר - MZemer.com
© 2022 כל הזכויות שמורות
Email
  077-218-5877
Design & Programming: Eli Argon
Using:F3 and W3css