מפגש זמר- שירונים מאי 28יוני 1יוני 8יוני 15יוני 22יוני 29יולי 6יולי 13יולי 20יולי 27אוגוסט 3אוגוסט 10אוגוסט 17אוגוסט 24אוגוסט 31ספטמבר 7ספטמבר 14ספטמבר 21ספטמבר 28אוקטובר 5אוקטובר 12אוקטובר 19אוקטובר 26נובמבר 8נובמבר 15נובמבר 22נובמבר 29דצמבר 13ינואר 20ינואר 3ינואר 17ינואר 24
הוראות +
השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,. או גם וגם +.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את רשימת השירונים בקבוצה.
לרשימת קבוצות שירונים, גלגלו לסוף הדף.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון

סגור

מפגשי הזמר בחדרה

במהלך 2010 נערכו בחדרה מפגשי זמר כל שבוע בהנחיית אלי ארגון ובהשתתפות זמרים ונגנים אורחים.
"ערבים מושקעים, אווירה תרבותית ושירי ארץ ישראל היפים. בערבים שאלי ארגון בונה מורגשת האהבה לזמר העברי ומורגש בו לב חם שרוצה לתת מכל הלב."
תיעוד אפשר למצוא בקישור המצורף
שירון: אוגוסט 24   (27)
שירון זה מכיל מילים לשירים
ידיד נפש אב הרחמן
משוך עבדך אל רצונך

ירוץ עבדך כמו איל
ישתחווה מול הדרך

ידיד נפש אב הרחמן
משוך עבדך אל רצונך

יערב לו ידידותיך
מנופת צוף וכל טעם.

סגור
כל העולם כולו
גשר צר מאוד
והעיקר, והעיקר
לא לפחד, לא לפחד כלל.

סגור
אדון הסליחות
בוחן לבבות
גולה עמוקות
דובר צדקות.

חטאנו לפניך
רחם עלינו

הדור בנפלאות
ותיק בנחמות
זוכר ברית אבות
חוקר כליות

חטאנו לפניך
רחם עלינו

טוב ומיטיב לבריות
יודע כל נסתרות
כובש עוונות
לובש צדקות
מלא זכיות
נורא תהילות
סולח עוונות
עונה בעת צרות

חטאנו לפניך
רחם עלינו

פועל ישועות
צופה עתידות
קורא הדורות
רוכב ערבות
שומע תפילות
תמים דעות

חטאנו לפניך
רחם עלינו

סגור
הללויה, הללויה
בצילצלי שמע,
הללויה הללויה
בצילצלי תרועה,
כל הנשמה
תהלל יה
הללויה, הללויה.

סגור
מילים: נתן יונתן   לחן: יעקב שגיא

שוב יוצא הזמר אל הדרך,
שוב הולכים ימינו ובוכים.
שירה, אל אנה את עוברת ?
שירה, עצוב על הדרכים.

שוב נושאת את פת-קבר ומים,
תרמילים, תוגה של מרחבים,
שוב תולה את עין בשמים
ומשעול בנתיב הכוכבים.

שוב האור דועך על שריוניך,
שם השיר נפתח באהבה.
שירה, ראשית המנגינה היא,
ואיני יודע את סופה.

עלטה. רק קול רנת-הנשק.
אי בזה הדרך חסומה.
את, שירתי, גלוית-עינים.
רק כדור-המות הוא סומא !

היא סמואה עד מות, המתכת,
אך כוכבי-הדרך עוד צחים.
הדרכים יודעות לאן ללכת,
שובי, שירה, אל הדרכים.

עמהן תשאי סמורת-הפלד
עקשנות, פלדה ולחם-חק.
שירה שלי, אם את נופלת,
גם שירי יפל עמך רחוק.

עמדך הוא שירה מקפת,
ילחם, לא ישאירך לבד.
עד אשר יקטף עמך רקפת
בהרים אל נכח באב-אל-ואד.

כי נפל בירכתי-הדרך
צל עובר ימינו הבורחים.
שירה שלנו, שאי, קודרת
תם זכרנו, הלאה - בדרכים.

סגור
מילים: רחל   לחן: נעמי שמר

שם הרי גולן, הושט היד וגע בם!
בדממה בוטחת מצוים: עצר.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצנה נושבת מפסגת הצחור.


שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת,
סתור שער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כנרת
משכשך רגליו.


מה ירבו פרחים בחרף על הכרך,
דם הכלנית וכתם הכרכם,
יש ימים פי שבע אז ירק הירק,
פי שבעים תכלה התכלת במרום.


גם כי אורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים
האוכל לבגד בך, האוכל לשכח
חסד נעורים



תל-אביב, תרפ"ז

סגור
מילים: רחל (רחל המשוררת) בלובשטיין   לחן: יהודה שרת

ואולי לא היו הדברים מעולם.
אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזעת אפי

מעולם, בימים ארכים ויוקדים
(ארכים ויוקדים) של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר

מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתם
של כנרת שלי... הוי כנרת שלי,
ההיית, או חלמתי חלום

סגור
היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא,
במשעולים בין דגניה לכינרת,
עמדה עגלת חיי העמוסה.

והוא ניגש: שמעי אלי, קטנטונת,
אני בניתי בית לשבתך,
את תרקמי בערב לי כותונת,
אני אנהג ביום את עגלתך.

הוא היה אז בהיר וגבוה כזמר,
הוא נהג עגלות לשדה הרחב,
ואני לו כותונת הייתי רוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.

היו לילות, אני אותם זוכרת,
והוא את העצים בגן העיד,
את השבילים בין דגניה לכינרת,
כי רק אותי ישמור לו לתמיד.

היה הולך ושב אלי קודח,
היה נושא דמותי ממול פניו,
הגידו נא, היש בכם יודע
אי אנה זה הלך לו ולא שב?

אז הייתי בוכה, אז הייתי נדהמת,
בשדות רחוקים עוד הלכתי אליו,
אנוכי עוד נושאת כותנתו המרוקמת,
כותונת של תכלת עם פרח זהב.

היו לילות, אני אותם זוכרת,
אני אותם עד סוף ימי אשא.

סגור
מילים: נעמי שמר   לחן:

כשאמא באה הנה יפה וצעירה,
אז אבא על גבעה בנה לה בית.
חלפו האביבים, חצי מאה עברה
ותלתלים הפכו שיבה בינתיים.

אבל על חוף ירדן כמו מאומה לא קרה,
אותה הדומיה וגם אותה התפאורה:
חורשת האקליפטוס, הגשר, הסירה
וריח המלוח על המים.

בשביל הנה יורדת עדת התינוקות,
הם בירדן ישכשכו רגליים
גדלו הילדים וכבר למדו לשחות
ובני הנעורים חותרים בשניים.

אבל על חוף ירדן...

מעבר לירדן רעמו התותחים
והשלום חזר בסוף הקיץ
וכל התינוקות היו לאנשים
ושוב על הגבעה הקימו בית

אבל על חוף ירדן...

סגור
מילים: נתן אלתרמן   לחן: דניאל סמבורסקי

באה מנוחה ליגע
ומרגוע לעמל.
לילה חור משתרע
על שדות עמק יזרעאל.
טל מלמטה ולבנה מעל,
מבית אלפא עד נהלל.

מה, מה לילה מליל
דממה ביזרעאל.
נומה עמק, ארץ תפארת, אנו לך משמרת.

אפל בהר הגלבוע,
סוס דוהר מצל אל צל.
קול זעקה עף גבוה,
משדות עמק יזרעאל.
מי ירה ומי זה שם נפל
בין בית אלפא ונהלל

מה, מה לילה מליל...

ים הדגן מתנועע,
שיר העדר מצלצל,
זהי ארצי ושדותיה,
זהו עמק יזרעאל.
תברך ארצי ותתהלל
מבית אלפא עד נהלל.

מה, מה לילה מליל...

סגור
מילים: מתתיהו שלם   לחן: מתתיהו שלם

שבלת בשדה
כורעה ברוח
מעמס גרעינים כי רב.
ובמרחב הרים
יום כבר יפוח
השמש כתם וזהב.
עורו הוי עורו
שורו בני כפרים
קמה הן בשלה כבר
על פני הכרים
קצרו שלחו מגל
עת ראשית הקציר

שדה שעורים תמה
זר חג עוטרת,
שפע יבול וברכה.
לקראת בוא הקוצרים
בזהר מזהרת,
חרש לעמר מחכה.
הבו הניפו
נירו לכם ניר
חג לקמה,
עת ראשית קציר.
קצרו, שלחו מגל
עת ראשית הקציר.

סגור
מילים: לוי בן אמיתי   לחן: אפרים בן-חיים

שדות שבעמק
קדמוני הלילה
בריח הזבל,
ניחוח חציר.

הלילה לעמק
אני אזמרה,
כי אשר באני
וחסד השיר.

רצה גורלי כי
אשובה אליך
מעצב המות,
מערש השכול.

מכל חסדים לי
אשרתי ביגע
לגמע מימיך
פתך לאכל.

אספני אליך
אסף כשבלת,
שבלת לגרן
בחג הקציר!

הלילה לעמק
אני אזמרה,
כי אשר באני
וחסד השיר.

סגור
מילים: רחל שפירא   לחן: נחום היימן

מחר, אני אהיה כה רחוקה
אל תחפשו אותי
מי שידע למחול -
ימחל לי על אהבתי,
הזמן ישקיט הכל
אני הולכת לדרכי.
זה שאהב אותי ישוב לשדותיכם -
מן המדבר.
והוא יבין - אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.

אני רוצה לפקוח את עיני
לצמוח לאיטי.
הרביתי לחלום
החלומות טרפו אותי,
רציתי לנחם -
אבל מרדה בי תשוקתי.
היה מיקסם ילדות, היתה גם סערה
בזרועותי.
אני יודעת שהדליקה אש זרה
את לילותי.

היו, היו ערבי געגועים
היו ימים טרופים.
היה כאב חבוי
ורגעים מכושפים.
אני אזכור מבט
מגע ידיים בכתפי.
אני אהיה לצל חולף בשדותיכם
לסוד נסתר.
היו שלום, אני חייתי ביניכם
כמו צמח בר.

סגור
מילים: יאקוב שבדוב   לחן: אנטולי נוביקוב   תרגום: עידית חכמוביץ'

אז באחו,
שמה נחו,
מרבדי מרגניות.
שמש חמד,
מנחמת,
כמו ידי רקדניות.
שובל קשת,
כתם דשא,
ושמחת הסנוניות,
וצחוקך החם
בשתי גומות ביישניות

לא השמש, פיזרה זהב בשערך,
לא השמש, עיטרה עינך בצבע ים
מבטי הוא,
כי שילחתהו,
כי שילחתהו לשם.

לו מיהרתי,
ואמרתי,
"הנלך אל הנהר?
שם בשניים,
בשמים,
נגלה את המחר".
אך שתקתי,
והסמקתי,
לא גיליתי לך דבר,
וצחוקך החם
כמו קיץ בליבי עבר.

לא השמש, פיזרה זהב בשערך...

ונשקת לי,
ואמרת לי,
"הן מחר יבוא הסתיו".
כבר שלכת,
את הולכת
ואני עוד מאוהב,
אז באחו,
שמה נחו,
פעם נעורי זהב,
וצחוקך החם
לשם מושכני גם עכשיו.

לא השמש, פיזרה זהב בשערך...

סגור
שדות שפוכים הרחק מאופק ועד סף
וחרובים וזית וגלבוע -
ואל ערבו העמק נאסף
ביופי שעוד לא היה כמוהו.

זה לא אותו העמק, זה לא אותו הבית,
אתם אינכם ולא תוכלו לשוב
השביל עם השדרה, ובשמיים עיט
אך החיטה צומחת שוב

מן העפר המר העיריות עולות
ועל הדשא ילד וכלבו
מואר החדר ויורדים לילות
על מה שבו ומה שבליבו

זה לא אותו העמק...

וכל מה שהיה אולי יהיה לעד
זרח השמש שוב השמש בא
עוד השירים שרים אך איך יוגד
כל המכאוב וכל האהבה

הן זה אותו העמק, הן זה אותו הבית
אבל אתם הן לא תוכלו לשוב
ואיך קרה, ואיך קרה ואיך קורה עדיין
שהחיטה צומחת שוב.

סגור
מילים: יורם טהרלב   לחן: סשה ארגוב

בין הברושים והכרם שנית נעבור.
בין הערביים שוטפות סנוניות את העמק.
ערב יפה וחמים
שט על גגות ותלמים,
אנו כמו כל החולמים
אחר השמש.

לו על כתפינו נשאנו שנית תינוקות
לו רק יצאנו שנית לחרוש ולזרוע
לו רק יכולנו לקצור
לו רק לצאת ולבצור
לו רק ידענו לנצור
חדוות הנוער.

שקט ורק צעדינו נותרו על השביל.
לילה ירד על צמרות הברושים ועלינו.
טל על שיחי ההרדוף
על הבריכות והסוף,
טל על ראשך הכסוף
ועל עינינו.

בין הברושים והכרם שנית נעבור...

סגור
מילים: נתן יונתן   לחן: לב רבוצקי

העולם עגול ופתוח
עננים בסך הולכים
עמהם בצעד בטוח
טוב ללכת בדרכים

עננים שטים ברקיע
ורחב כאור שבילם
אם נלך, ודאי שנגיע
לסופו של העולם

בנתיבי הרים נעפילה
נעבור שבילי עפר
כל דרכינו בטח יובילו
לעולם אל זה הכפר

סגור
מילים: איתן פרץ   לחן: דב אהרוני

ים המוות הכחול בלאט ינוע
וממעל עננה קטנה תשוט.
עץ האשל בדממה יזוע
וכל קו בחול יפה חרוט.
האדמה תצהיב בלהט שמש
ואבק מחניק יעוף ברום
אך עין גדי לא תיבול בכמש,
בה ישלוט גוון ירוק וחום.

עין גדי, עין גדי
מה היה כי צמחת בחמה
עין גדי, עין גדי
איך פלגים בך חותרים בשממה
עין גדי, עין גדי,
בך היופי יופע בכל הוד
והלב יהרהר ויחמוד
והלב יהרהר ויחמוד.

ים המוות הכחול בלאט ינוע
וכל הר בו יתנשא גאה ורם.
נחל ערוגות, זה הידוע
מהלכו יישיר אל תוך הים.
האדמה תצהיב בלהט שמש,
אך עין גדי היא נווה מדבר
יום חדש אינו דומה לאמש
ועתיד מזהיר צופן לה המחר.

עין גדי, עין גדי
מה היה כי צמחת בחמה
עין גדי, עין גדי
איך פלגים בך חותרים בשממה
עין גדי, עין גדי,
בך היופי יופע בכל הוד
והלב יהרהר ויחמוד
והלב יהרהר ויחמוד.

סגור
את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.

בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.

יום גדול עומד בפתח,
יום צעיר וחדשני.
מגהץ הוא את קמטיה
ומוחק שנים.

כי אמיתית היא ולא סמל,
ולא דגל ולא אות.
העבר מאחוריה -
היא צופה אל הבאות.

היא גם סבתא וגם אמא,
גם נכדה וגם נינה.
בקיצור, היא מתחדשת
כמו עונות שנה.

אשת קיץ, אשת חורף,
אשת חיק ואשת ריב,
אך בלב עמוק מתחת,
שם תמיד אביב.

שם ידה המיובלת
וקשה כגזע עץ,
עדינה ומלטפת
ברכות אין קץ.

כי אמיתית היא...

את ראשו של הגלבוע
מישהו צבע אדום,
מן הלול מודיע גבר
כי האיר היום.

בת שישים פוקחת עין
ונועלת נעלה.
יום גדול ממתין בפתח,
זה היום שלה.

בת שישים על פי הלוח,
אך בשאר המובנים -
היא בת שש עשרה בקושי,
או בת שש שנים.

כי אמיתית היא...

סגור
מילים: שמרית אור   לחן: קובי אשרת

הללויה לעולם,
הללויה ישירו כולם
במילה אחת בודדה
הלב מלא בהמון תודה
והולם גם הוא - איזה עולם נפלא.

הללויה עם השיר,
הללויה על יום שמאיר,
הללויה על מה שהיה,
ומה שעוד לא היה -
הללויה.

הללויה לעולם
הללויה ישירו כולם
והענבלים הגדולים
יהדהדו בהמון צלילים
ואתנו הם יאמרו, הללויה.


הללויה עם השיר
הללויה על יום שמאיר
הללויה על מה שהיה
ומה שעוד לא היה -
הללויה

הללויה ישראל
הללויה הלב מתפעל
ממדינה קטנה, בודדה,
היית בן ליל לאגדה
ואלייך שבנו מקצווי תבל


הללויה שאי ברכה
יום הולדת הוא יום הבטחה
של מולדת ועם ותקוה
נשיר לך באהבה
הללויה

הללויה על הכל
הללו על מחר ואתמול
הללויה, ותנו יד ביד
ושירו מלב אחד -
הללויה

סגור
יש ערמה של חברה על הדשא
אני דברים כאלה מחבב
בנים בנות ביחד, זה יפה ש -
יש אומץ לפעמים להתערבב.

שרים שירים ומביטים למעלה
ענן שם בירח מסתבן
חושבים במי להתאהב הלילה
אם כי הרהור כזה רק מעצבן.

מתחת לראשי מונחת ירך
ועל בטני צרור תלתלים מוטל
בלאט יוצאות ידיים אל הדרך
ומסלולן ארוך ומפותל.

גומרים לשיר ומקשיבים רב קשב
בינינו מתפתלות לחשושיות
יש הסתננויות בתוך העשב
כי יש בו כל מיני גבשושיות.

כיוון שתרדמה עלי נופלת
שוב אין אני מצליח לאתר
של מי היד אשר עלי זוחלת
של מי הפה שבאוזניי לוחש.

וכשאני מקיץ אין איש בדשא
וקצת קריר וקצת רטוב מטל.
ולהפתעתי אני רואה ש-
אותו צרור תלתלים עלי מוטל.

ומתוכו אלי צוחקות עיניים
ומתוכו אלי מבהיק צוואר
אני שואל: "הי, מה העניניים?"
היא בחיוך עונה לי: "שום דבר."

שואל: "גם את ישנת?" - עונה: "לאו דוקא"
ותשובתה אותי קצת מביכה.
שואל: "אז מה בעצם את עושה כאן?"
שפתיה לוחשות: "אני איתך."

אני שותק. שפתיים היא נושכת
אני שותק וכה כבדות ידי
פתאום היא מסתובבת והולכת
ורק אני שותק עוד שם.

סגור
לו מצאתיך לראשונה בקרון רכבת
היה לבי נישא למרחקים
לו מצאתיך בקרוסלה הסובבת
היה לבי מכור למשחקים
לו מצאתיך בחפירות באש צולבת
כי אז דבקתי במדי החיילים
ולו בנוה מדבר רחוק אוהבת
כיאז חזרתי לבקש צל דקלים
אבל אני פגשתיך בשדה תלתן, בשדה תלתן
על כן לבי הלוך ילך מכאן, לשדה תלתן

אם הוא מצא אותה עלי ספון בשיט
אז היא לעד תביא לו ריח ים
אם הוא מצא אותה ביער עם הציד
ריח היער לאהבתם
אם הוא פגש אותה בכרך בין אור לחושך
אז הם ישובו אל חדרי המדרגות
ואם זמרו להם צפירות חרושת
הם יאהבו את המכונות השואגות

אבל אני פגשתיך בשדה תלתן,
בשדה תלתן בשדה תלתן
על כן לבי הלוך ילך מכאן,
לשדה תלתן לשדה תלתן

על כן איני דוהר כקרון רכבת
ואין לבי נשא למרחקים
גם בשבתי בקרוסלה הסובבת
לבי אינו מכור למשחקים
כי גם בתוך החפירות באש צולבת
עם האבק שעל מדי החיילים
כמו לנוה מדבר רחוק, אוהבת
בי כל דמי, בי כל דמי מייחלים

אל רגע בו ארד לי מן הטנק,
לשדה תלתן לשדה תלתן
אל רגע בו אקח אותך מכאן
ואשאך לשדה תלתן


סגור
מילים: אסתר ניצב   לחן: יאיר רוזנבלום

נשב בחוץ, כל כך יפה, יפה הליל
נשיר רעים, נשיר לקול צלילי מיתר
שירים פשוטים, שירים יפים
על אהבה וקיץ
שירי הלב ההם, שירי הלב ההם
שאין כמותם.

ואל תשאל על מה נפשי עכשיו רוגשת
הן אין דבר אשר אוהב, אוהב יותר
מכך לשכב
מסתם לשכב בלילה על הדשא,
להתבונן בכוכבים,
להתבונן ולזמר.

כיפת כוכב האירי לי פנייך
אשוט אלייך במפרש געגועים,
אלי הטוב
מה שמת בו, בקיץ
אשר הופך
אשר הופך אותנו כת משוגעים.

במקהלה לילית שקטה ומאולתרת
שרים שלושה, שרים גם ארבעה קולות
והרעות,
והרעות כגל אפל עוברת
ומלטפת חרש,
מלטפת חרש קלילות.

סגור
מילים: יעקב רוטבליט   לחן: שמוליק קראוס

לפני חמש שנים עזב את הקיבוץ
עם מזוודה אחת ובלוריתו המתנפנפת
אמרו עליו: "נראה איך יסתדר בחוץ,
תראו שעוד יחזור על ארבע אל הרפת".
עבד בסטקייה אחת נידחת
גר אצל הדודה וחי בהקפה
במשק אירגנו משלחת
לא יכלו לשאת את החרפה.

פעם ביובל הגיע לביקור
היה חומק בשביל, ועם הוריו יושב בחדר
מסמיק מעט נבוך ולא מרבה דיבור
"כן" ו"לא", "אל תדאגו, אצלי הכל בסדר"
אומר שלא צריך, אבל לוקח
קילו אלכסנדר וכמה יונתן
וממלמל: "תודה, אתה יודע,
רק בשביל הדרך, כמובן".

הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא, הוא עוד ישוב.

איך השנים חולפות, קשה להאמין
הוא ללא בלורית, מפה לשם מעט מקריח
אומרים חושב בשמאל, וחי לו בימין
בוילה שבנה, אי שם בהרצליה
שפעם ביובל הוא לביקור מגיע
על זרועו אישתו השחקנית
יושבים עם ההורים על אבטיח
הקיבוץ מביט במכונית.

הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא עוד ישוב, הוא עוד ישוב
זה ג'וק קטן וזה עובר ולא חשוב
הוא, הוא עוד ישוב.

איזה בן קיבוץ בא לבקר בעיר
נבוך עם התרמיל ובלוריתו המתנפנפת
ויסקי טוב מוזג, תשתה בחור צעיר
ומחייך: "ספר, אז מה נשמע ברפת"
אוהב לשקוע בכורסא בנחת
להזכיר כל פעם גם אם לא נחוץ
בשיחה שמסביב קולחת
"כשאני הייתי בקיבוץ".

הוא לא ישוב, הוא לא ישוב
ולמה לא ולמה לה ולא חשוב
הוא לא ישוב, הוא לא ישוב
ולמה לא ולמה לה ולא חשוב
הוא, הוא לא ישוב.

סגור
מילים: שלמה ארצי   לחן: שלמה ארצי

והוא לפני סיום
סוגר כבר את השער.
מרפה מן העניין,
חומק אל תוך השיר.

והיא לפני סיום שואלת:
"האם אתה נשאר?
האם השיר ימנע מבעדנו להמשיך?"

"לא עוזב את העיר!"
הוא אומר לה,
"עבור אף אחד.
אנחנו שניים תמיד,
ביננו אלוהים אחד.
ואת עבורי
כמו שתיקה דקה,
וכך או כך
לא עוזב גם אותך".

ואחר כך משום שתכלת,
הרדיו מעודד,
רק סימני החוף
מעוררים ספק.
והיא מתוך סיום שואלת:
"האם יהיה מדי?"
אם היא פתאום תפרוץ בבכי לא מתאפק.

לא עוזב את העיר...

שמות לפני סיום,
והוא פתאום מבטיח,
מתוך חלום זהיר
הם נשענים אל ים.
למות לפני סיום,
והיא על קו רקיע,
מתוחה כמו עיר קטנה -
דמוית שרב.

לא עוזב את העיר...

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: דובי זלצר

אם יהיה רע, והמיסים עוד יעלו
ובמוסקווה, השערים ינעלו
והסוכר, גם הוא עוד יעלה במחיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר

לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר
לא נפסיק לשיר

אם הבנזין, מתל אביב עד רמת גן
עולה לך, כמו סוף שבוע ביפן
ואם באו"ם, אומרים תיסוג וגם תחזיר
אנחנו לא, אנחנו לא נפסיק לשיר

לא נפסיק לשיר...

אם תירשם, תרצה שיכון של זוג צעיר
כשתיכנס נהיה כבר מזקני העיר
ואם נשמע את רוזה רוזה מקהיר
אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר

לא נפסיק לשיר...

מה לעשות, זוהי ארצנו היחידה
עוד יהיה טוב, ואין זו אין זו אגדה
ועוד נזכה, לראות זריחה של יום בהיר
ומשום כך אנחנו ממשיכים לשיר

לא נפסיק לשיר...

סגור
מילים: שלמה ארצי    לחן: שלמה ארצי

זה שיר פרידה,
אז בואי רק אמרי שלום.
אני אומר תודה
ואת יודעת שחלום,
סופו להתגשם...
אני אומר תודה
ואחר כך נושק

כמו חופים של ים עוזב,
אני עובר עכשיו ממך.
בין דמעות ובין כאב,
אני הולך אני...

זה שיר פרידות
תמיד אומרים בין השורות,
שכמו חידות,
פרידות גם הן אינן פתורות.
אין בי מנוחה,
רוחך שבי
גם היא בוכה.

כמו חופים שים עוזב...

כל הפרידות הן עצובות,
כאב המילים חותך,
טלפנתי שנה ולא ענית,
אני הולך ממך.

סגור

קבוצות שירונים


סוף השירון

אתר של מפגשזמר - MZemer.com
© 2021 כל הזכויות שמורות
Email
  077-218-5877
Design & Programming: Eli Argon
Using:F3 and W3css