I am here
שירון מפגשזמר:שלמה ארצי
מפגש זמר- שירונים שלמה ארצינחום היימןנעמי שמראהוד מנורסשה ארגובמתי כספימשה וילנסקייוסף הדרדובי זלצר
הוראות +
השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,. או גם וגם +.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את רשימת השירונים בקבוצה.
לרשימת קבוצות שירונים, גלגלו לסוף הדף.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון

סגור

שירי יוצרים

שירוני מפגש זמר עדיין בפיתוח. אם אתם אוהבים שתפו וספרו לחברים. נשמח לשמוע מכם
שירון: שלמה ארצי   (18)
שירון זה מכיל מילים לשירים
היא בליבי עכשיו, בתוך ליבי,
כמו הרבה צללים
כמו הרבה שבילים
כמו עשן.
היא רק שלי עכשיו, היא בחובי,
כנוף הרבה עלים
כמי נהר כחולים,
עכשיו היא כאן.

אהבתיה
אני יודע זאת פתאום,
אהבתיה
פתאום עכשיו, פתאום היום.
כן היא שלי עכשיו
כמו השיר,
עולה היא מתוכי,
עולה בכל כוחי,
כמו השיר.

אני קורא בקול, בני אדם
ומרחבי אי שם
וכל רוחות הים והגלים.
אם תשמעי אותי
ואת שירי
המתפרץ כים,
צועק אל העולם
רק תשמעי

אהבתיה...

כן היא שלי עכשיו
כמו השיר,
עולה היא מתוכי,
עולה בכל כוחי,
כמו השיר.

את בליבי עכשיו, בתוך ליבי,
כמו הרבה צללים
כמו הרבה שבילים
כמו עשן.
את רק שלי עכשיו, את בחובי,
כנוף הרבה עלים
כמי נהר כחולים,
עכשיו את כאן.

סגור
מילים: שאול טשרניחובסקי   לחן: יואל אנגל

אומרים ישנה ארץ -
ארץ שכורת שמש,
איה אותה ארץ,
איפה אותה שמש?
אומרים ישנה ארץ -
עמודיה שבעה,
שבעה כוכבי לכת,
צצים על כל גבעה.

אולי כבר איננה,
ודאי ניטל זיוה,
דבר בשבילנו,
אדוני לא ציווה.

נכנס כל הנכנס,
פגע באח כהיגמלו
פורש אליו שלום,
ואור לאיש וחם לו.

איה אותה ארץ,
כוכבי אותה גבעה?
מי ינחנו דרך?
יגיד לי הנתיבה?

אולי כבר איננה...

כבר עברנו כמה
מדברות וימים
כבר הלכנו כמה
כוחותינו תמים.
כיצד זה תעינו?
טרם הונח לנו,
אותה ארץ שמש -
אותה לא מצאנו.

סגור
מילים: נתן אלתרמן   לחן: סשה ארגוב

נזמר נא את שיר אליפלט
ונגידה כולנו בקול:
כאשר עוד היה הוא רק ילד,
כבר היה הוא ביש גדא גדול.
בו שכנים ושכנות דיברו דופי
ואמרו שום דבר לא יועיל -
אליפלט הוא ילד בלי אופי,
אין לו אופי אפילו במיל.

אם גוזלים מידיו צעצוע,
הוא נשאר מבולבל ומחייך,
מחייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

ונדמה כי סביבו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
כי סביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.

בליל קרב ברעום אש מזנקת,
בין אנשי הפלוגה קול עבר:
העמדה הקדמית מנותקת,
מלאי תחמושת אזל בה מכבר.
אז הרגיש אליפלט כאילו
הוא מוכרח את המלאי לחדש,
וכיוון שאין אופי במיל לו,
הוא זחל כך ישר מול האש.

ובשובו מהומם ופצוע,
התמוטט הוא, כרע וחייך.
הוא חייך מבלי דעת מדוע,
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

ובליבות חבריו, זה מוזר,
אז דבר מה התרונן כה ושר.
בלי מדוע ובלי כיצד,
בלי היכן ובלי איך ולמה,
בלי לאן ומאיזה צד,
בלי מתי ובלי אן וכמה.
מסביב ככינור וחליל
מנגינה מאירה, מצלצלת.
אם נסביר לך מה זה יועיל,
איזה ילד אתה אליפלט.

ובלילה חבוש קסדת פלד,
אט ירד המלאך גבריאל,
וניגש למראשות אליפלט,
ששכב במשלט על התל.
הוא אמר: אליפלט אל פחד,
אליפלט, אל פחד וחיל ‟
במרום לנו יש ממך נחת,
אף שאין לך אופי במיל.

זהו זמר פשוט גם תמוה,
אין ראשית לו וסוף והמשך,
זימרנוהו בלי דעת מדוע
וכיצד ובשל מה זה ואיך.

זימרנוהו כך סתם זה מוזר,
כי דבר מה התרונן בו ושר..

סגור
עכשיו אני מרגיש כאילו
לא יודע כלום
עכשיו אני מחיש את צעדיי
היא מסתכלת בחלון
רואה אותי עובר בחוץ
היא לא יודעת
מה עובר עליי

בתוך עיניה הכחולות
ירח חם תלוי,
עכשיו היא עצובה כמוני
בוודאי
היא מוציאה את בגדיי
אוכלת לבדה ת'תות
היא לא יודעת, מה עובר עליי

אמנם אין אהבה שאין לה סוף
אבל הסוף הזה נראה לי מקולל
הולך בין האנשים ברחוב
צועק או או או או או או
תגידו לה

עכשיו אני ממשיך כאילו
לא הכל אבוד
זה זז בבטן
והורס את לילותיי
אני חושב שהאהבה שלי איתה
זה הדבר הכי חשוב
היא לא יודעת מה עובר עליי

אמנם אין אהבה שאין לה סוף
אבל הסוף הזה נראה לי מקולל
הולך בין האנשים ברחוב
צועק או או או או או או
תגידו לה

כשהיא נוסעת אני נשאר
לא זז מכאן אף פעם
הולך בעיר ומתפתל
מגעגועיי
חוזר לחדר ונגמר
כותב שירים ושר אותם
היא לא יודעת מה עובר עליי

אמנם אין אהבה שאין לה סוף
אבל הסוף הזה נראה לי מקולל
הולך בין האנשים ברחוב
צועק או או או או או או
תגידו לה

סגור
ועכשיו זה הזמן לדעת כבר מה
צפוי לנו מהשמים
האם את יודעת למה התכוונה
זאת שאמרה שהחוכמה היא כמו מים
ונדמה שנהיינו, בלית ברירה
יותר ויותר קרובים
אנחנו כמו זוג לאורך שדרה
פשוט הולכים והולכים

ולאור הדברים הפשוטים באמת
אנחנו חיים את חיינו
למשל בלי הסברים רק לקבל ולתת
זה לא קל אבל מה יש עוד בינינו?
אני נזכר לפעמים בילדות שהייתה
לפני זמן המחשב וההיי-טק
על פסי הרכבת מחכה לקטר
וכשהוא בא אני צועק

כן, היו אלה חיים טובים
כמו שאומרים האופטימים
ולפעמים חיים מוזרים כך אומרים
המיסטיקנים הסינים
ואולי אלה חיים גדולים
הרי חיינו אותם בטירוף
תסתכלי עליי ותראי
קצת שמח קצת עצוב

וכשאני שוב לובשת שמלה לבנה
אתה שואל מה קרה לך ולנו
הרי פעם לבשת את אותה השמלה
בנובמבר כשהתחתנו
כן ברור לי שאת רוצה לפעמים
לחזור אל הדברים שהיו
גם אני רוצה את אותם הדברים
בגלל אותו הדבר בדיוק

כן, היו אלה חיים טובים...

ועכשיו אל תדבר רק תבוא אליי
בשקט בשקט בחדר
כמו שני חברים שאבדו בחלל
שימי לב כבר אמצע נובמבר
שוב נופלים העלים - זה הזמן השקט
מה צפוי לנו מחר לא נדע
אני עוטף אותך בחום ורוקד
ומעביר לנו עוד דף

כן, היו אלה חיים טובים...

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי

רוח אט תשב, תנוע הצמרת,
ובחלונך גווע אור הנר,
כחלום נוגה בינינו את עוברת,
וכל איש אותך זוכר.

בערב היום, קורא בשמך הנער,
והבן לוחש: אימי, אימי...
האמנם ילבין שיער ראשך מצער,
ובכייך יבקע בדמי...

רוח במשעול יהומה,
עץ בודד משיר את עלעליו,
בדרכים המובילות דרומה -
מחלקה יוצאת לקרב.

עם הנץ כוכב נצאה אל הליל,
מרחבים חובק מדבר קדמון,
מי ידע, אחות, אם עוד נחזור אלייך...
אולי הקרב הוא אחרון...

ערב עוד יבוא, וסהר בשמיים.
ומחלונך יבקע פתאום האור.
לשולחן נסב, נרים כוסות היין,
וכל איש אותך יזכור.

אל הסף נבוא, נבוא, אחות לפתע
את נשקנו אל הקיר נשעין,
הנופלים, גם הם, אז יעמדו בפתח,
ומצחם בליל ילבין.

רוח במשעול יהומה,
עץ בודד ישיר את עלעליו,
מדרכים המובילות דרומה -
מחלקה תחזור מקרב.

עת יכבה כוכב תשוב היא מן הליל
מרחבים יחבוק מדבר קדמון.
נא חייכי אחות חזרנו שוב אלייך
מני הקרב האחרון...

סגור
לא נפרח כבר פעמיים, והרוח על המים,
יפזר דממה צוננת על פנינו החיוורות
שמה בין איבי הנחל, בשעה אחת נשכחת,
זכרונות אזוב שלנו מתרפקים על הקירות.

בלי תוגה, כפופי צמרת, בלוריות שיבה נבדרת
באשר יפות התואר, בין שריקות העדרים.
תפנוקי גוון ירטיטו, בלכתן לרחוץ בזרם
נכלמים נשפיל עיננו, אל המים הקרירים.

לא נוסיפה עוד לנוע, משתאים נביט ברוח
איך הוא יחד עם המים, מפרקים את הסלעים.
תאנה חנטה פגיה, והנשר היגע -
אל קינו חזר בחושך מדרכי האלוהים.

הרדופים שלי, כמוני, וכמוך שכל ימייך,
את פרחי האור שלנו את פיזרת לכל רועה.
לא עופות מרום אנחנו, ואל גובה השמיים,
גם אתם, גם אנוכי - לא נגיע כנראה.

רק בהר על קו הרכס מישהו מוסיף ללכת,
מן הואדי והאבן, לרכסים, אל הרוחות.
עד אשר בכסות הערב, יחזור נוגה אלייך,
עם פכפוך פלגים, עם רחש הרדופים ליד החוף.

סגור
מילים: אברהם (יאיר) שטרן   לחן: אברהם (יאיר) שטרן

חילים אלמונים הננו בלי מדים,
וסביבנו אימה וצלמות.
כלנו גיסנו לכל החיים,
משורה משחרר רק המות.

בימים אדמים של פרעות ודמים,
בלילות השחרים של יאוש.
בערים, בכפרים את דגלנו נרים,
ועליו, הגנה וכבוש.

לא גיסנו בשוט כהמון עבדים,
כדי לשפך בנכר את דמנו.
רצוננו: להיות לעולם בני חורין,
חלומנו: למות בעד ארצנו.

בימים אדמים...

אם אנחנו נפל ברחובות, בבתים,
יקברונו בלילה בלאט;
במקומנו יבואו אלפי אחרים,
ללחם ולכבש עדי עד.

בימים אדמים...

בדמעות אמהות שכולות מבנים,
ובדם תינוקות טהורים -
כבמלט נדביק הגופות ללבנים,
ובנין המולדת נקים.

בימים אדמים...

סגור
וכל הדרך, כן, כל הדרך
כשהם צחקו, נרדמתי שם.
לא מצטער שלא הערת אותי.
חלמתי שהכל כמו אז.

עולם מתמוטט, מרוב אמביציות,
מרוב שאהבתי, לא אהבת.
מסע בדימיון כי שם הכי טוב.
חלמתי שהכל כמו אז.

כמו אז מצאתי לי בחושך
סיגריה להדליק, כמו אז.
כמו אז ישבתי לי בחושך,
שם את נמצאת איתי כמו אז.

היה עוד אור, חמש בערך,
לא זמן אהבה, לא זמן וידוי,
לא, לא שיכור, כרעתי ברך
אמרתי: "לא שמח, לא עצוב,
תתחתני איתי שוב?".

כמו אז נתתי לך בחושך,
טבעת ענקית, כמו אז.
כמו אז ישבנו שוב בחושך,
שם את נמצאת איתי כמו אז.

כמו אז נתתי לך בחושך
טבעת ענקית, כמו אז.
כמו אז אהבת אותי בחושך,
שם את נמצאת איתי כמו אז.

וכל הדרך, כן, כל הדרך,
לא מצטער שלא הערת אותי.

סגור
מילים: שלמה ארצי   לחן: שלמה ארצי

והוא לפני סיום
סוגר כבר את השער.
מרפה מן העניין,
חומק אל תוך השיר.

והיא לפני סיום שואלת:
"האם אתה נשאר?
האם השיר ימנע מבעדנו להמשיך?"

"לא עוזב את העיר!"
הוא אומר לה,
"עבור אף אחד.
אנחנו שניים תמיד,
ביננו אלוהים אחד.
ואת עבורי
כמו שתיקה דקה,
וכך או כך
לא עוזב גם אותך".

ואחר כך משום שתכלת,
הרדיו מעודד,
רק סימני החוף
מעוררים ספק.
והיא מתוך סיום שואלת:
"האם יהיה מדי?"
אם היא פתאום תפרוץ בבכי לא מתאפק.

לא עוזב את העיר...

שמות לפני סיום,
והוא פתאום מבטיח,
מתוך חלום זהיר
הם נשענים אל ים.
למות לפני סיום,
והיא על קו רקיע,
מתוחה כמו עיר קטנה -
דמוית שרב.

לא עוזב את העיר...

סגור
מילים: שלמה ארצי    לחן: שלמה ארצי

שם בתוך מיטה, מול קיר ענק כחול, קר וזול,
לפעמים אתה, נאנח בלי קול ובכל זאת,
אמא שם שומרת גם כשאתה גדול
מחליפה לך בגדים
אומרת שאתה: מלך הגברים
בשבילה אתה יכול להיות
מה שבא לך לראש,
למשל, מלך החיות או מלך ההרים, אם תטפס אי שם,
קום תהיה כל מה שבא לך
כי בשבילה אתה תמיד מלך העולם.

"שם אתה תמיד, כל מה שתרצה, רק תבחר",
כך אומרת היא ואתה שואל: "מה עוד אפשר
מה שלא הייתי בטח לא אהיה"...
מחליפה לך בגדים, אומרת שאתה,
מלך הגברים, בשבילה אתה יכול להיות
מה שבא לך לראש,
למשל, מלך החיות או מלך ההרים, אם תטפס אי שם,
קום תהיה כל מה שבא לך
כי בשבילה אתה תמיד מלך העולם.
בשבילה אתה מלך השירים
בשבילה אתה יכול להיות,
מה שבא לך לראש,
למשל, מלך החיות או מלך ההרים, אם תטפס אי שם,
קום תהיה כל מה שבא לך
כי בשבילה אתה תמיד
מלך העולם, מלך העולם.

סגור
מילים: שלמה ארצי    לחן: שלמה ארצי

לוקחת חצי כדור להרגיע את עצמה,
וזורקת משפט של הימור: "אתה ,או אני, או אתה?"
ואני בתוכי סגור, מילותי כבר אינן יוצאות,
וחוץ מללחוש את שמה,
מנגב לה את הדמעות.

תבכי לי עכשיו,
תבכי אני אומר,
זה כואב, זה יכאב,
אבל בסוף זה ישתחרר,
תבכי במקומי,
אני כבר לא יכול לבכות,
אני, תפקידי-
לנגב לך את הדמעות.

"תראה" היא אומרת לי, "ערפל מכסה את הכביש,
הבעיות מתחילות בראש, החיים מפחידים מספיק".
ואני בתוכי סגור, לא יכול שום דבר לראות,
וחוץ מללחוש את שמה, מנגב לה את הדמעות.

תבכי לי עכשיו,
תבכי אני אומר,
זה כואב, זה יכאב,
אבל בסוף זה ישתחרר,
תבכי במקומי,
אני כבר לא יכול לבכות,
אני, תפקידי-
לנגב לך את הדמעות.

סגור
מילים: שלמה ארצי    לחן: שלמה ארצי

בנוף הבתים הישנים,
אשר היו צילי בימי ילדות,
חלפו הרבה שנים,
חלפו הרבה שנים.

נוף הבתים כבר מתפורר,
וקירותיו נעלמים,
חלפו הרבה שנים,
חלפו הרבה שנים.

בגן העדן של ילדות
אשר היה פורח,
הייתי חלק מהנוף
היום אני אורח.

בגן העצים המתקלפים
אשר היו צילי בימי ילדות
כבר נשברו הענפים
קפצה זקנה פתאום.

אני הולך ואת איתי
והם כולם נעלמים
קפצה זקנה פתאום
איזה יום היום.

בגן העדן של ילדות...

בנוף האנשים של ילדותי,
אשר היו צילי לפני שנים,
קפצה זקנה פתאום,
קפצה זקנה פתאום.

בראש כולם זרקה שיבה,
והם נעלמים.
קפצה זקנה פתאום,
קפצה זקנה פתאום.

בגן העדן של ילדות...

סגור
מילים:    לחן: שמעון בוסקילה

לא הבנתי איך ומדוע
איך כל יום מתארך לשבוע
לא ידעתי איפה ואיך
הייתי לבד עד בואך

מנווית פזמן יזרלי
ווינתה יארבי שופ מנחלי.
ברית נשופק יאנור עייני
עלש יא רוחי וואעלש

לא הבנתי מה שם קרה לך
אם ירדת או עלית עד למעלה
לא ידעתי איפה ואיך
מרחוק שמעתי קולך

הלב לא אמר כי טעיתי
מהטעם שלך לא ניגמלתי
אמור אלוהים לי מדוע?
אני שט לבדי עם הרוח.

עלש יא רוחי וואעלש
כליתיני אומשיתי וואעלש.

סגור
מילים: שלמה ארצי   לחן: שלמה ארצי

עכשיו אחרי יומיים שלושה,
שנסעת ולקחת את כל מה שהייתי איתך
גיליתי תמונות על הקיר הלבן,
וכמה עננים באפור על תקרת המטבח.

ממש באותו היום שנסעת
צלצל השעון והעיר את הבית כולו.
ושמש חורפית בתריסים נכנסה,
וראיתי פנים בקפה דומות לא דומות.

פתאום כשלא באת,
אני רציתי כל כך,
ופתאום כשלא באת,
נעשה לי קר,
והדלקתי את האור בחדר הסמוך,
וחיכיתי לך שעות בלי אויר וגוף.

אחר כך גלשה התקרה לרצפה,
והשחקים נמלאו ציפור,
ונסעתי רחוק כמו יונה של בר,
והייתי חולם והייתי ער.

לאט לאט כבה האור לבדו,
ונותרתי חשוך, והייתי לבד,
מן הקיר הלבן גלשו התמונות,
עצובות עצובות, כי פתאום כשלא באת.

פתאום כשלא באת...

סגור
מילים: שלמה ארצי   לחן: שלמה ארצי

שם היו בתים פזורים איים איים
שם ילדותי ומה איתי
אני אקדח טעון געגועים.
וזה חוזר, את מבינה,
חוזר אלי בחדר
כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.

באיצטדיון נדהם וצר מלהכיל
עם כל בני האדם אני יושב,
מחכה שהקונצרט יתחיל.
הלהקה כבר מוכנה
האצבע על ההדק
כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.

אז לא היתה לי מכונית גדולה
אז לא ידעתי מה יש בשוליו
של הרחוב היחידי
שמעברו היו כמוסים
סודות, שדות של אירוסים.

שם היו בתים דומים בלילה, מי הבדיל
ולפעמים משם באים אלי
עוד ילדים אולי לא ילדים.
זו לא אותה המדינה
כבר לא אותו החדר
כל שיר הוא זכרון בלתי נמנע.

עכשיו על כביש מהיר במכונית שאת קנית
אני נוהג זהיר מאנשים,
מחלומות, מרוח גזענית.
זו לא אותה המדינה
כבר לא אותו החדר,
רק שיר כמו זכרון בלתי נמנע.

אז לא היתה לי מכונית גדולה...

סגור
מילים: שלמה ארצי    לחן: שלמה ארצי

זה שיר פרידה,
אז בואי רק אמרי שלום.
אני אומר תודה
ואת יודעת שחלום,
סופו להתגשם...
אני אומר תודה
ואחר כך נושק

כמו חופים של ים עוזב,
אני עובר עכשיו ממך.
בין דמעות ובין כאב,
אני הולך אני...

זה שיר פרידות
תמיד אומרים בין השורות,
שכמו חידות,
פרידות גם הן אינן פתורות.
אין בי מנוחה,
רוחך שבי
גם היא בוכה.

כמו חופים שים עוזב...

כל הפרידות הן עצובות,
כאב המילים חותך,
טלפנתי שנה ולא ענית,
אני הולך ממך.

סגור
מילים: שלמה ארצי    לחן: שלמה ארצי

תרקוד, היא אמרה לי, תרקוד
הברושים לא ידעו אם לצחוק או לבכות
תרקוד כל עוד אתה יכול
אני לא בנוי לשיעור מחול.

ראשה הצעיר על ראשי
לא תמצא כבר בעיר כאלה ברושים
תאהב כל עוד אתה מתאים
אגב, היא אמרה לי תאהב אותי

עד היום די מוזר
לא הבנתי דבר
זה גילה המוקדם או גילי המאוחר
עד היום בסביבות חמש ושלושים
צל נופל מצמרות הברושים
היא אומרת: עזוב, זו שקיעה שכזאת

תרקוד, היא אמרה לי תרקוד
הברושים בשמיים אנחנו עוד פה
תרקוד מבלי להעצר
אנחנו מפה לא נוכל לצאת

עד היום די מוזר...

מותר לאבד את הראש
בגילה גם אני נגעתי בברוש
מוטב לרקוד חצי דקה
מוטב מאשר לאבד אותה

עד היום די מוזר...

עכשיו בין ברושים אחדים,
זה אני שרוקד...
די לבדי.

סגור

קבוצות שירונים


סוף השירון

אתר של מפגשזמר - MZemer.com
© 2019 כל הזכויות שמורות
Email
  077-218-5877
Design & Programming: Eli Argon
Using:F3 and W3css