מפגש זמר- שירונים ינוארפברוארמרץאפרילמאייונייוליאוגוסטספטמבראוקטוברנובמברדצמבר
הוראות +
השירון מאפשר הצגה של מילות השירים , שקופיות זמר,. או גם וגם +.
פשוט להקליק על הכפתור המתאים.
ברירת מחדל היא מילים בלבד - אך אם הקישור לאינטרנט מהיר, בחרו בשקופיות.
הקלק על לפתוח ולסגור את השיר.
גם בסוף השיר יש כפתור [סגור] איתו תוכלו לסגור את השיר המוצג ולעבור לשיר הבא.
ליד כל שם של שיר מצויין (בסוגריים) מספר השקופיות ו * אם המילים זמינות.
להצגת רשימת השירים בסדר אלף-בית,(ולא כפי שנערכו), הקליקו
התפריט הראשי (בשורה למעלה או הנפתח בלחיצה על ה ) מציג את רשימת השירונים בקבוצה.
לרשימת קבוצות שירונים, גלגלו לסוף הדף.
אהבתם? שתפו והפיצו.
האתר, (עדיין בהקמה), נבנה על ידי אלי ארגון

סגור

שירים לתקופה (ע"פ חודש לועזי)

שירוני מפגש זמר עדיין בפיתוח. אם אתם אוהבים שתפו וספרו לחברים. נשמח לשמוע מכם
שירון: חודש דצמבר   (20)
שירון זה מכיל מילים לשירים
כל המילים השמחות
פרצו, שוב, בהורה סוערת
טיפסנו עם כל הרוחות
אל פסגת החרמון הזוהרת

עם שחר הלילה נמלט
טובע העמק באור
דמשק באופק נבלעת
גלבוע נושק לתבור...

לו היית לידי
לו את כאן, לו את כאן...
הייתי נושאך על כפיים
מעל ערפילים, ערפילים וענן
לקטוף כוכבים בשמיים.

אילו היית כאן איתי
הייתי נותן לך מזכרת
את כל האורות, חמדתי
מהבניאס ועד הכינרת

הייתי מגיש לך מלכות
טובלת בים של זהב
משלג הייתי תופר לך
שמלה לבנה כשנהב

לו היית לידי...

היינו גולשים במדרון
היינו שוטפים עם הרוח
שותקים בחדוות תימהון...
ונושקים זה לזו לקינוח

אך את לא נמצאת לצידי
ורק המקלע בידי
נשבעתי אבנה לך ארמון
ארמון במלכות החרמון...

לו הייתי לידי...

סגור
ארץ ישראל יפה
מילים: דודו ברק
לחן: שייקה פייקוב

נערה טובה יפת עיניים
לנו יש בארץ ישראל,
וילד טוב ירושלים
הו מי פלל ומי מלל?

ותורה אורה כזו יש לנו
וגם הגדה ומגילה,
ואלוהים אחד שלנו
וקול חתן וקול כלה.

ארץ ישראל יפה
ארץ ישראל פורחת,
את יושבה בה וצופה
את צופה בה וזורחת.

לנו יש, אחי, הרים אלפים
בם נאוו רגלי המבשר,
וגם מלאך מן השמים
שאת נפשנו הוא שומר.

וחסיד בעיר הזו יש לנו
וגם חילות וגם פרחים,
והברכות כולן שלנו
והבשורות והשבחים.

ארץ ישראל יפה...

והעמק הוא כפתור ופרח
וההר הוא פרח וכפתור,
והצפון שלגים וקרח
והדרום זהב טהור.

כל הפרדסים נותנים כאן ריח
והשקדיות כולן פורחות,
השמש כאן תמיד זורח
על מי תוגה ומנוחות.

ארץ ישראל יפה...

גם לפרחחים אשר בינינו
יש מקום בארץ ישראל,
מן הצרות שלא עלינו
אתה ורק אתה גואל.

בכחול לבן מונף הדגל
ולירושלים כל שירי,
אנחנו שוב עולים לרגל
הו, שירי: עם ישראל חי!

ארץ ישראל יפה...

סגור
מילים: ג' באר   לחן: ג' באר

כבר ירד השלג בהרים רחוקים
ובשלג אנו צועדים,
כי בתוך היער האפל מחכים
שלגיה עם כל הגמדים.

חורפים שבעה חיכינו לך,
לא קראת אבל ענינו לך,
ובהבל פה בנינו לך ,
מגדלים של בדולח וזהב.
עטרות של חן קשרנו לך,
סרנדה חרש שרנו לך,
ועדיין לא ספרנו לך,
עד כמה אותך נאהב.

עת עלים הזהיבו בראשי צמרות
בא הסתיו אל ארץ רחוקה,
הוא צבע את כל התפוחים בורוד
וגם את לחייך המתוקה.

חורפים שבעה חיכינו לך,
לא קראת אבל ענינו לך,
ובהבל פה בנינו לך ,
מגדלים של בדולח וזהב.
עטרות של חן קשרנו לך,
סרנדה חרש שרנו לך,
ועדיין לא ספרנו לך,
עד כמה אותך נאהב.

כבר נמס השלג בהרים, זה נכון,
תשכחי את כל אשר היה,
מספרים בעיר שלבבך הוא קרחון,
ועל כן קוראים לך שלגיה.

חורפים שבעה חיכינו לך,
לא קראת אבל ענינו לך,
ובהבל פה בנינו לך ,
מגדלים של בדולח וזהב.
עטרות של חן קשרנו לך,
סרנדה חרש שרנו לך,
ועדיין לא ספרנו לך,
עד כמה אותך נאהב.

סגור
הלכת בין עצי התפוח
חייכת אלי שמש עולה
איוושה בשיחים הרוח
טללים לראשך עטרה
איוושה בשיחים הרוח
טללים לראשך עטרה

נאה את כעץ התפוח
זוהרת גלגל חמתי
קולך כאיוושת הרוח
כטל חיוכך, תמתי
קולך כאיוושת הרוח
כטל חיוכך, תמתי

שוצפים במדרון מי הפלג
שוטפים בגאון איילים
צחים נרקיסים כשלג
לנועם ידך מייחלים
צחים נרקיסים כשלג
לנועם ידך מייחלים

זכה את, זכה כמי פלג
תמה את, איילת החן
צחורה מכוכבי השלג
לרוך ליטופך אייחל
צחורה מכוכבי השלג
לרוך ליטופך אייחל

סגור
מילים: ז'אק ברל   לחן: ז'אק ברל

ידענו אש, ידענו רעם
ואהבה בת עשרים
ברחנו זה מזו לא פעם
אבל היינו חוזרים

וחדר זה עודו שומר
זכרון ימים יפים יותר
עקבות סופה אשר פרחה לה
כאן שום דבר אינו דומה
לאשר עבר לאשר חומק
לאשר הולך איתנו הלאה

יפה שלי
את יחידה ומכושפה שלי
מאור השחר עד לבוא לילי
אוהב אותך,
אוהב עדיין.

אני מכיר את כישופייך
את השקרים את הסודות.
צריך תמיד לפקוח עין
ולהישמר ממלכודות.

ובלילות הכי קרים
היו ודאי גם אחרים
שאת גופך השביעו נחת.
הן אחרי ככלות הכל
היה לי כישרון גדול
להזדקן איתך ביחד.

יפה שלי...

הזמן שיר אבל מנגן עוד
והימים כואבים
אך אין מלכודת מסוכנת
כשלוותם של אוהבים.

אם את רוצה עכשיו לבכות
ליבי נקרע עכשיו פחות
יש בזהירות עכשיו ללכת.
זה קו הגבול מכאן עד כאן
כי המשחק הוא מסוכן
המלחמה ברוך נמשכת

יפה שלי...

סגור
שושנה, שושנה, שושנה
ירח נישא אל ענן,
כמוהו אלייך, שושנה -
בים עוד יפליג קפיטן.

היה ים סוער, התורן חרק,
חרטום הספינה כמעט ונשחק,
אך יוסקה על כל העניין התגבר -
וזמר עליז כה זימר:

שושנה, שושנה, שושנה...

ב"שלוש עשרה" דן הרים עוד כוסית,
ולפתע הגיחו ספינות המשחית:
אך דני אמר: "מעלש, נסתדר"
וזמר עליז כה זימר:

שושנה, שושנה, שושנה...

היתה זאת פיגורה מאוד עלובה
עת שמוליק הגוץ לקפריסין הובא,
אך גם עת ישב אחרי הגדר -
הוא זמר עליז כה זימר:

שושנה, שושנה, שושנה...

מסע הימים הגיע לסוף,
סירות עם ג'מעה, אורות מן החוף.
ואז אל שושנה כל איש הסתער -
וזמר עליז כה זימר:

שושנה, שושנה, שושנה...

סגור
מילים: אהוד מנור   לחן: יאיר רוזנבלום

גשם בוא, רד עלי,
בוא כסה אותי עכשיו, אותי ואת ימי.
רד לאט, רד ושא אותי לים
אל נא אל תחדל לרדת לעולם,
אל תחדל.

רד עכשיו, רד עלי
שא אותי ואת ימי, אל תוך הנעלם.

וענן, יחוג מעל ימי הים,
חוג יחוג יומם וליל,
חוג יחוג ורוח מיילל.
והים יגיע עד גגות תבל,
ואין אוויר אין אש אין חול,
ואור אחרון ייגוע בלאט בלי קול
וקץ לכל.

לילה בוא, רד עלי
בוא עטוף אותי עכשיו, עצום את שתי עיני.
רד לאט, את עין השמש האפל
שים ידך ביד הגשם הנופל, ונופל.

וענן, יחוג מעל ימי הים...

גשם בוא, רד עלי,
שא אותי ואת ימי, אל תוך הנעלם.

סגור
בחורף הגשם דפק על הגג
אמרה כי לבן הוא צבעה האהוב
ליד אז הגשתי, בלב היה חג,
צרור נרקיסים ריחני ורטוב
צחקה - טיפשוני החביב
עוד נשוב נדבר באביב...

דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים

אביב בא, ביקשה אביבית להיות
הוריקו שדות במרחב הגדול
הבאתי זרים צהובי חרציות
אך היא כבר ציפתה אז
לחורף כחול
את פרחי התבל לי אסוף
נתראה עת הכול יחלוף...

דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים

אתמול בביתה עת הלכתי בלאט
זר חמד אספתי עם רדת היום
פרחי אל תיגע בי נתתי מתן
אחזה בידי ונשקה לי בחום
בין לשנייה לחשה:
מי ידע לב אישה?

דבר אלי בפרחים, אהובי
דבר אלי בפרחים


סגור
עגל רך קשור בחבל
על העגלה מוטל
ולמעלה בשמיים
עפרוני ממריא אל על

רוח סתיו צוחק לו, צוחק ומתהולל
צחוק הוא צחוק מבוקר אור
ועד חצי הליל

דונה, דונה...

למה זה תבכה?
אומר איכר לעגל המוטל
לו צימחת שתי כנפיים
והמראת גם אתה

רוח סתיו צוחק לו, צוחק ומתהולל
צחוק הוא צחוק מבוקר אור
ועד חצי הליל

דונה, דונה...

עגלים בלי דעת למה
אל הטבח הולכים תמיד
ואשר ליבם לחופש
ממריאים כעפרוני

רוח סתיו צוחק לו, צוחק ומתהולל
צחוק הוא צחוק מבוקר אור
ועד חצי הליל

דונה, דונה...

סגור
הוי ארצי מולדתי
מילים: שאול טשרניחובסקי
לחן: נעמי שמר

הוי ארצי! מולדתי!
הר טרשים קרח.
עדר עלפה: שה וגדי.
זהב הדר שמח.
מנזרים, גל, מצבה,
כיפות טיט על בית.
מושבה לא נושבה,
זית אצל זית.

ארץ! ארץ מורשה!
דקל רב כפים.
גדר קו צבר רשע.
נחל כמה מים.
ריח פרדסי אביב.
שיר צלצל גמלת.
חל חולות לים סביב.
צל שקמה נופלת.

ארץ נחלת מדבר סין!
קסם כוכבי לכת.
הבל זעם החמסין.
מלונה בשלכת.
כרם גפן נים לא נים.
תל חורבה נחרשת.
תכול לילות וילל תנים.
משאבה נוקשת.

הוי, הוי, ארץ חמדת לב!
השמיר, השית.
ביר סוד יתום בגב.
בשמים עיט.
ריח פרדסי אביב
שיר צלצל גמלת
בים של אור טובע כל,
ועל פני כל התכלת.

ריח פרדסי אביב...

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: משה וילנסקי

יבוא היום, ועוד תשב אל מול האח,
וגם הגב יהיה כפוף כחטוטרת,
ותיזכר אז בימיך בפלמ"ח,
ותספר על זאת אגב עישון מקטרת.

ומסביב, ומסביב ישב הטף,
ואישתך גם היא מופלגת בשנים
תזיל דמעה ותקנח את האף,
ותיאנח: היו זמנים, היו זמנים...

היו זמנים,
אז במשלט ישבנו,
היו זמנים,
לחמנו ואהבנו,
עכשיו דבר אין להכיר -
על המשלט יושבת עיר,
אולי בזכות אותם זמנים...

ותספר אזי על כיבושים וקרב,
והקטן בין הילדים יעיר בלחש:
ובכן, זה סבא שהציל את המצב,
מסבא שכזה באמת, באמת, יש נחת...

ואז תראה את זרועך החשופה,
ובה צלקת שהגלידה משנים
ותחייך, את זאת הן סבתא אז ריפאה,
נו, ומאז - היו זמנים, היו זמנים...

היו זמנים...

ואם תמשיך ועוד תוסיף קצת לדבר,
וגם מוסר תטיף בקול צרוד, מזקין,
פתאום, הבכור שביניהם חיש יתנער
ויענה: אח, סבא, מה אתה מבין...

ואז תדע שזהו חולי מדבק,
ואז תחשוב, אולי צודקים הם הבנים,
בשעתו הייתי גם אני צודק, -
אבל עכשיו... היו זמנים, היו זמנים...

היו זמנים...

סגור
מילים: נעמי שמר   לחן:

מילים ולחן: נעמי שמר

אם תרצי שאראה לך את העיר באפור
בואי ונטייל בה על אבני מרצפות
דום נישא את עינינו ליונים שעפות
אם תרצי שאראה לך את העיר באפור.

אז אתן את ידי לך ונרד לרציף
ערמות של שלכת שם הרוח יעיף
את ודאי תכסי לך את ראשך בצעיף
כשאתן את ידי לך ונרד לרציף.

על ספסל אז נשבה ועם רדת האור
אם תגידי עייפתי מן העיר באפור
אשיבך על כנף נשר ועל גב עננים
אל עירך שחיכתה לך בבתים לבנים.

סגור
מילים: נתן יונתן   לחן: מוני אמריליו

הראית איזה יופי
שרעד ברוח סתיו,
שדה זהב דעך באופל
והדליק נרות חצב.

הראית איזה אודם
שצעק למרחקים,
שדה דמים היה שם קודם
ועכשיו הוא שדה פרגים.

אל תקטוף, נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
נשארים במנגינה.
אל תקטוף נערי,
יש פרחים שבני חלוף
יש פרחים שעד אינסוף
עם המנגינה.

הראית מה השחיר שם?
שדה קוצים הוא, נערי,
שהיה עזוב בקיץ
ועכשיו הוא שדה חריש.

הראית מה הלובן?
נערי, זה שדה בוכים,
דמעותיו הפכו לאבן
אבניו בכו פרחים.

אל תקטוף, נערי...

סגור
מילים: רחל   לחן: נעמי שמר

שם הרי גולן, הושט היד וגע בם!
בדממה בוטחת מצוים: עצר.
בבדידות קורנת נם חרמון הסבא
וצנה נושבת מפסגת הצחור.


שם על חוף הים יש דקל שפל צמרת,
סתור שער הדקל כתינוק שובב,
שגלש למטה ובמי כנרת
משכשך רגליו.


מה ירבו פרחים בחרף על הכרך,
דם הכלנית וכתם הכרכם,
יש ימים פי שבע אז ירק הירק,
פי שבעים תכלה התכלת במרום.


גם כי אורש ואהלך שחוח,
והיה הלב למשואות זרים
האוכל לבגד בך, האוכל לשכח
חסד נעורים



תל-אביב, תרפ"ז

סגור
כשאביב נרדם יעור בחוורון
בשדות האש ייתם הקרב האחרון
ובוקר נהדר מן הבקעה להר
אז יעלה בזמר, ברון.

השמש ידם בין עזה לרפיח,
ירח ילבין על פסגת החרמון
פרחים בקנה ובנות בצריח
ישובו לעיר חיילים בהמון.

ילדה אחת קטנה ובידה זרים,
לעיר הלבנה תצא אז בשירים,
ולחייל נרגש תשים סביון בדש,
והשמיים כה בהירים.

השמש ידם בין עזה לרפיח...

החיילים לעיר יגיעו בעם רב,
עם נערות ושיר ועם פרחי זהב,
וכל אשר אתמול ידע מכאוב ושכול
לא עוד ידע שלכת וקרב.

השמש ידם בין עזה לרפיח...

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: עממי רוסי

לי כל גל נושא מזכרת
מן הבית, מן החוף,
מן העצים יפי צמרת
וזהב שלכת בת חלוף.

הנשאי, ספינה, ושוטי -
מה רבים הכיסופים
לי נערה יש ושמה רותי,
המצפה באלה החופים.

תכול עיניה כשמיים
מבטה כלהבה.
לו אך נשקתי השפתיים
אז ידעתי מה זאת אהבה.

סער, הספינה חורקת,
תקפץ מגל אל גל.
אלי עם רעם היא צוחקת
ועם רוח לי תפרע תלתל.

סגור
מילים: חיים חפר   לחן: עממי יווני

איריסים -
יפות עיניה - איריסים -
ולבבי הומה לה -
אלה, אלה, אלה!

מות אמות!
אקטוף לה פרח - מות אמות!
עד שחר אחכה לה -
אלה, אלה, אלה!

ערב יורד ושוב עוברת היא
ובלבבי הלא כחרב היא -
העוד אראה את שתי עינייך - אלה

שמש רד,
בשפתותיה - שמש רד,
אור השקיעה יפה לה -
אלה, אלה, אלה!

רוח שט,
בשערה - הרוח שט,
הוי, איך לילי קורא לה:
אלה, אלה, אלה!

שחר עולה ושוב עוברת היא
ובלבבי הלא כחרב היא
העוד אשק את שפתותייך - אלה

איריסים -
כל העולם הוא איריסים -
רק לבבה הוא סלע -
אלה, אלה, אלה!

סגור
בתחנה בבאר שבע עמד קטר
ומספרו שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
קטר קיטור תשוש קטר קיטור ישן
עמד בתחנה והעלה עשן

הגיעה עת לזוז המבקר שרק
וגם נתן את הסימן בדגל ירקרק
ליבו של הקטר התחיל אזי לפעום
והוא מוכן לצאת לעבר הצפון

וצ'יף צ'יף צ'ף
הקטר נשף
ותיק תיק תק
הגלגל דפק
ואז הפסים זה לזה אמרו
שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
זה הוא

בדרך לצפון הם התקדמו לבד
עבר בתחנות אך הקטר שם לא עמד
עברו בתוך שדות עברו על פני גשרים
וכשנוסעים מהר המרחקים קצרים

קטר כזה ישן שחור ומלוכלך
איך ארבעה קרונות עם הנוסעים הוא עוד משך
עבד הוא כמו סוס כל בורג הוא אימץ
ולבבו כמעט וכבר חשב להתפוצץ

אך צ'יף צ'יף צ'ף
הקטר נשף
ותיק תיק תק
הגלגל דפק
ואז הפסים זה לזה אמרו
שבעים ארבע מאות ארבעה עשר
זה הוא

הקטר גם לא חלם שזה עתיד לקרות
שאת עצמו יביא אי פעם אל בית הקברות
רעיו החלודים עמדו כאן ראש מול ראש
חמש מאות וחמישים ותשע מאות שלוש

אז ברמן את צינור הדלק אט סגר
האש כבתה לאט והקיטור גם כן נגמר
וברמן למנהל בקול חנוק אמר
הנה שבעים ארבע מאות ארבעה עשר

וצ'יף צ'יף צ'ף
הקטר כבר לא נשף
ותיק תיק תק
הגלגל לא דפק
ואז פס אחד לשני לחש
המלך מת יחי המלך החדש
זה הוא

סגור
את חכי לי ואחזור,
אך חכי היטב.
את חכי לי גם בקדר
מסגריר הלב.
את חכי לעת כפורים,
את חכי בחום,
את חכי עת אחרים
ישתכחו עד תום.

את חכי, חכי, ולו
לא יבוא מיכתב.
את חכי אם גם ילאו
המחכים לשוא.

את חכי לי ואחזור,
וארור הסח
בבטחה גמורה לאמור:
"מת הוא... ונשכח"...
יאמינו אם ואב,
כי אינני חי,
ייעפו חכות לשוא
כל רעי, אחי.

וישתו כוס יין מר,
זכר נשמתי...
את חכי וכוס נמהר
אל נא, אל תשתי!

את חכי לי ואחזור,
חי אחזורה, חי!
המה ישתאו לאמור:
"נס הוא בודאי!"
המה לא חיכו, ואיך
בין תבין נפשם
כי רק את בחכותיך
הצלתיני שם.

איך נצלתי, - זאת נדע
רק אני ואת:
כי יותר מכל אדם
לחכות ידעת.


סגור
על ראשינו שוב נושרות טיפות של גשם
רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה
שוב נמתין לשמש, נצפה ונחכה ש...
באביב היא תשוב בחזרה

ערוכים החצבים על אם הדרך
בשדה גם סיתוונית התעוררה
כל הנרקיסים אספו עלים, קיפלו כותרת
אך באביב הם ישובו חזרה

כבר סובב לו נחליאלי בגננו
בשדותינו עפרוני אומר שירה
כל יוני הבר התעופפו מחלוננו
אך באביב הם ישובו חזרה

וגם את שנעלמת בבוא הגשם
שפרחת פתאום כרוח סערה
לא נזיל דמעות ולא נקרא לך שוב מפני ש...
באביב את תשובי חזרה

נחכה לך בחדרנו כל החורף
נחכה לך ובשמך תמיד נקרא
לא נצא אחרייך לחפש כי אין כל צורך
הן באביב את תשובי חזרה

על ראשינו שוב נושרות טיפות של גשם
רוח סתיו עלי זהב בכל פיזרה
אנו עוד נמתין לך, נחכה ונצפה ש...
באביב את תשובי חזרה

סגור

קבוצות שירונים


סוף השירון

אתר של מפגשזמר - MZemer.com
© 2019 כל הזכויות שמורות
Email
  077-218-5877
Design & Programming: Eli Argon
Using:F3 and W3css